בחירות השירים היו מעניינות יותר, ונטו במכוון דווקא לפינות הפחות מיידיות ביצירתו של כספי (במיוחד תפס אותי ביצוע יפיפה בליווי סקסופון ל"עוד יום"), העיבודים היו ייחודיים באמת, והאווירה הייתה כה חברית שנדמה לי היה לרגע שאני מכיר את כל מי שעל הבמה ובקהל. הקהל אף הוזמן (וגם עלה בחלקו) להופיע בעצמו על הבמה ולחלוק כבוד לכספי, מה שיצר כמה רגעים מאולתרים אך מתוקים למדי. לא הכל עובר חלק, ולעיתים הקהל נחשף לתיקוני באלאנס על הבמה או להתחלה מחדש של הנגינה בעקבות טעות, אבל זהו אחד המקרים האלה שבהם חוסר המהוקצעות הופך ליתרון, והחספוס רק תורם לאמיתות של הרגע המוזיקלי.
התרעות פיקוד העורף