שוב ושוב, דווקא הצופים בבית העניקו לישראל גב אדיר, שהגיע לשיאו במקום השני בשנה שעברה, בניגוד מוחלט לאווירה באולם ובקרב השופטים. מאז המלחמה נוצרה משוואה חדשה: התנכלות מצד השופטים מול אהבה אדירה מהקהל. המשוואה הזו אולי מקשה על זכייה, אך היא בהחלט מאפשרת לישראל לבלוט ולהישאר בתמונה, יש שיגידו לתקוע אצבע בעין של העוכרים.
וכעת בואו נעבור למושיעה הנוספת - אסטוניה. השיר שלה מגיע רגע לפני השיר הישראלי. השנה אסטוניה בחרו בלהקת "ונילה נינג'ה", שהיא סוג של הספייס גירלס של אסטוניה, וכבר הופיעה באירוויזיון שייצגו את שוויץ בשנת 2005. אלא שמאז 2005 עבר זמן, והלהקה לא התעדכנה.
בסופו של דבר, "מישל" הוא שיר שראוי לגמר גם בלי עזרה חיצונית. מדובר בזמר פנומנלי, ושיר איכותי. אני בטוח שגם ההופעה שלנו תעמוד ברף כי ישראל יודעת טוב מאוד איך ליצור ולהפיק נאמברים. אבל בשנה שבה השופטים עלולים להקשות, נראה שקיבלנו גם חיזוק משמעותי בדמות שיבוץ אידאלי ועזרה לא צפויה מגרמניה ואסטוניה.