כהן שיתף בריאיון בסיפורים שמאחורי נכסי צאן הברזל שהלחין, ובראשם "ברחוב הנשמות הטהורות", שיר שנולד כמעט במקרה והפך להמנון, לצד קלאסיקות כמו "קפה אצל ברטה", "אחכה לך", ."אחרי שהסירות יוצאות", "אמא תכסי אותי", "שיקאגו", "תחנת דרכים", "מצב זמני" ו"על מי את חולמת עכשיו נעמי".
גם כיום, כהן אינו מפסיק ליצור ולהתחדש, כשהוא מונע מאותה תשוקה פנימית ולא מרדיפה אחר תארים. באולפן הוא סיפר על עשייתו הנוכחית בהפקות ובעיבודים מוזיקליים באולפנו הביתי, לצד עבודה על שירים חדשים. עבורו, היצירה בימים אלה היא עיסוק שנובע מחופש מוחלט, ללא תלות באישור הממסד או בפרסים שבוששו לבוא. הריאיון הציג דמות של אמן שלם - מצד אחד יוצר שהגדיר מחדש את הפופ והרוק הישראלי, ומצד שני אדם שנשאר נאמן לעצמו, הרחק מאור הזרקורים והגינונים, וממשיך לחפש את ה"קול שנוגע" גם במציאות המורכבת של ימינו.