ערב הפתיחה ביום חמישי הציב רף גבוה במיוחד. זה התחיל עם גיא מזיג ומריאנו אידלמן על הבמה הגדולה, טירוף שהוא שילוב מושלם שסיפק מופע ייחודי וקורע והוכיח שהגרוב המהודק של מזיג והאנרגיה הקומית של מריאנו נולדו לפוסטר אחד. מיד אחריהם עלו ברי סחרוף ורביד פלוטניק. בעוד שבבמת עוף החול טיפלו דודא, יובל גולד ובלולו במי שחיפש סאונד בועט.
יום שישי, כצפוי, היה שייך לאביהו פנחסוב ומועדון הקצב שלו. קבלת השבת של מועדון הקצב היא כבר מסורת ידועה, והפעם היא הגיעה לסנסציה חדשה. פנחסוב עלה לבמה כשהוא שרוע על מגש פירות ענק, לבוש בחצאית עלי דקל בלבד, ומלווה במקהלת נשים לבושות לבן וזרים על הראש. זה הרגיש כמו חלום בהקיץ שמשלב חתונה מרוקאית וסרט פולחן. בהמשך היום, פנחסוב חזר לבמה בכובע קאובוי וְוֶסְט עור, והקהל מסביב הניף טלפונים בניסיון לתעד רגעים שפשוט קשה להסביר במילים.
משם, האנרגיה רק הלכה והתגברה. Infected Mushroom עלו עם סט אלקטרוני חסר רחמים שצבע את הרחבה בעשן אדום וצהוב. במקביל, בבמת ה-Tuborg E Stage, דקל (DEKEL) הוביל את ה-Holi Dance Color Party תחת צִלִיַּת הענק הפסיכדלית. הרחבה התמלאה באבקות צבעוניות ובאנרגיית שיא, כאשר Freedom Fighters ו-T-Puse שמרו על הקצב, והוכיחו יחד עם Squid b2b Kadmon שיש לרחבה הזו עתיד מבטיח.
על הבמה הראשית נרשמו עוד כמה מרגעי המפתח של סוף השבוע. להקת הדג נחש חגגה 30 שנות פעילות וקיבלה על הבמה גביע חגיגי, ברגע מרגש שלווה בהנפת דגלי ישראל ענקיים בתוך הקהל הצפוף. אחר כך עלו התקווה 6 בדיוק ברגע שבו השמיים מעל הגלבוע נצבעו בכתום רך, וג'נסיס נעל את שעריו עם הופעות של מרסדס בנד (גל תורן עלה על עמוד רמקולים ברגע אייקוני בפסטיבל), נונו והרכב המטאל "מטאטא השמד" שנתנו בראש על במת עוף החול.
כעת, כשהבמות כבר מפורקות והשקט חוזר לאט לאט לעמק, התמונה שמסכמת את סוף השבוע הזה ומלווה את נעילת השערים נותרת זו שהתרחשה במרכז הרחבה באור יום: אדם מבוגר, בעל זקן לבן וכובע קסקט, עומד ומחצרר בשופר ענק בזמן שסביבו צעירים חצי עירומים רוקדים באקסטזה. זהו בדיוק הסיפור של ג'נסיס בגיל חמש, מרחב שהצליח להחזיק בו-זמנית חובבי טכנו, חובבי רוק, משפחות בקמפינג ואמני היפ-הופ, ושלח את כולם חזרה הביתה מרוצים, עייפים ומכוסים באבק של מעיין חרוד. כן ירבו.
התרעות פיקוד העורף