תחת רישומם של ההלם והכאב של הימים בעקבות ה-7 באוקטובר, במקום אלבום, יו יו ביחד עם טליה אשתו, ירדו לים המלח ולערבה אל המלונות והמקומות אליהם פונו תושבי עוטף עזה, כאן הוא התחיל להעביר סדנאות כתיבה מתוך מחשבה שהשירים והטקסטים שייכתבו יועברו לאמנים שילחינו אותם. והוא אכן פנה למוסיקאים בהם לאה שבת, שרון רוטר ונועם רותם שילחינו את הטקסטים שיוצאים מהסדנה היצירתית טיפולית, ואלה התלכדו לכדי אלבום המפונים שיצא לפני שנה וחצי ושמו "כולם חוץ ממי שחסר".
האלבום המסעיר עם טקסטים קשים ושירים מדהימים כדבריו, כולל עשרה שירים שנכתבו על ידי מפוני העוטף והם מבטאים את הכאב וההלם נוכח הטרגדיה שפקדה אותם ואת החיים בצל הפינוי מבתיהם.
בנוסף לעבודתו המוסיקלית עם תושבי העוטף הוא יצר קשר עם מרכז חוסן באשכול והציע להקים בית ספר לאמנויות למבוגרים לעבודה בתהליכי יצירה עם המפונים בתחומי המחול, שירה וכתיבה תיאטרון ועוד. "זה רץ כבר שנתיים ואני מנהל בפועל את הפרוייקט שנמצא באשכול".
אין זה מקרי שיו יו בחר לרדת לים המלח כדי לעבוד רגשית ויצירתית עם המפונים. בכובעו האחר הוא פסיכולוג שמתמחה בפסיכולוגיה קלינית בבית החולים "העמק" בעפולה. ועוד נחזור לפסיכולוגיה.
עם שובו של אחרון החטופים כולל החטופים החללים, האלבום שוב יצא, אבל השמחה היתה מוקדמת מדי, כי אז התחילה המלחמה עם איראן 2 "שאגת הארי". "אני מקווה שעם הזמן יקשיבו לאלבום לאט לאט. זה אלבום מיוחד ומקורי שנתתי לעצמי במתנה לרגל יום הולדת 30" מספר יו יו, כיום בן 34.
ראשיתה של הדרך שהוא עשה עם אלבומו, במפגש של יו יו עם שלומי גווילי הבעלים של אולפן העוגן, שהציע לו לנסוע לעמיר לב. "אני אדבר איתו" הבטיח וקיים.
בעת ההיא יו יו התגורר בקרוון, זאת לאחר שנה בה חי ונסע בקרוון בארה"ב. כאן בארץ הוא אימץ את המלצתו של חברו גווילי ונדד עם הקרוון לכליל שבגליל והחל בתהליך עבודה עם עמיר לב, שנפסק לחודשים אחדים בשנת 2021-2022, ושוב חזר אליו עד להשלמת האלבום, בניהולו המוסיקלי והפקתו של עמיר לב.
"בטקסטים שהבאתי לעמיר לב היה משהו מהורהר, פילוסופי, המחשבה שלי אמרה שגם הלחנים צריכים להיות כאלה של מוסיקה מלנכולית". במקביל ותוך כדי עבודה, הראה יו יו לעמיר לב סרטונים של מוסיקה דרום אמריקנית מקולמביה וארגנטינה שאהב ועליה גדל בהשפעתה של אמו. "עמיר צפה והקשיב ואמר לי: 'עזוב אותך מכל המלנכולויות, תביא לטקסטים שלך מהקומביה (סגנון מוסיקלי מהקריבים) וננסה לראות מה קורה'" משחזר יו יו.
בתחילה הוא נרתע, שהרי מה לסגנון הקומביה העולץ לטקסטים המלנכוליים שכתב. "אבל אז חשבתי, הרי לא סתם הגעתי לעמיר לב אז בחרתי להתמסר. לקחתי את שני הקצוות של מי שאני. מצד אחד יו יו של התבוננות, עומק ותהליכים רגשיים, ומהצד השני - קלילות וזרימה ששאבתי מאמא שלי, שהיא אמנית ומטפלת באמנויות שנולדה בברזיל. גדלתי על כל המקצבים האלה משם מדרום אמריקה. באלבום שלי יש מכל הקצוות שאני, עם גיטרה מזרחית וגרסת דאב ורגיי. זה עובד ביג טייים. יצרתי אלבום מקורי שהשירים יושבים ממש טוב בתוך המוסיקה. אני מרוצה ומקווה שגם המאזינים יאהבו".
הוא נולד בפריז להוריו אביתר ובלה שטרן נוביצקי שניהם אמנים שנדדו מישראל לפריז. כשהיה בן שלוש חזרה המשפחה לארץ. כשהיה בכיתה ח', הוריו קיבלו הזמנה לתערוכה ממוזיאון בקנדה. ובמשך שבועיים חיה כל המשפחה, הוריו הוא ואחותו הבכורה, בתוך בועה שקופה. "זה היה מעין פרופרמנס. ריהטנו את המקום כמו בית, עם מיטות, ספות טלוויזיה ועוד, הצופים יכלו להתבונן בנו מבחוץ ולהציץ בחיי המשפחה שלנו. זה היה מגניב" הוא נזכר.
לצד היצירתיות שמלווה אותו מילדותו משמש יו יו כפסיכולוג ומשלים התמחות בפסיכולוגיה קלינית בבית החולים "העמק" בעפולה. "זה מקצוע שבוחר בך" הוא קובע. "להיות פסיכולוג זה אופי, עם יכולת להקשיב לבן אדם שמולך. עוד לפני שהלכתי ללמוד פסיכולוגיה הייתי אדם קשוב ומכיל. אני חושב שלעלות על במה ולחלוק מהיצירה שלי החוצה, מעידה שיש בי משהו שמכיל וגם מעביר הלאה לקהל".
התרעות פיקוד העורף