כילד, בירושלים של פעם, הדבר שהכי אהבתי לעשות בנגינה זה לאלתר. הייתי מתחיל לנגן איזו יצירה של מוצרט, ותוך כדי הנגינה עף למקומות אחרים ומכניס תוספות משלי. זאת הייתה ההתחלה שלי כמלחין בלי שידעתי שאני כזה. אחרי הצבא היה לי ברור שזה הכיוון שלי במוזיקה, ולא כנגן, מה גם שאף פעם לא הייתי מהמתאמנים הגדולים שמסוגלים לשבת שעות על פראזה״.
"נוצר כאן משהו אוניברסלי", אומר שטיינברג, ״המדבר על אובדן באשר הוא, בפרט במקרים של מוות מיותר כתוצאה ממלחמות, כשברקע קינת האמהות".
״אני מצפה ליותר פתיחות כלפי המוזיקה הזאת״, אומר שטיינברג לסיום, ״אם תזמורות כאן יתעלמו מיצירות ישראליות זה יהיה כמו שמוזיאונים בארץ לא יציגו ציורים של ציירים ישראלים. שמעת על דבר כזה? שמעת על תיאטרון ישראלי שנמנע ממחזאות מקורית? זה משהו שהולך נגד התרבות המקומית ולחלוטין לא מובן לי״.
התרעות פיקוד העורף