ב־22 בפברואר ימלאו 30 שנה ל״מחכים למשיח״, התקליט החריף, הפוליטי והנוקב ביותר של שלום חנוך. התקליט החמישי של היוצר הענק הזה. האלבום המצליח ביותר מסחרית שלו. 77 אלף עותקים נמכרו ממנו. 30 שנות ציפייה למשיח שלא בא, ולא מטלפן, ולא מסמס חלפו על הארץ ותושביה. אינתיפאדה ועוד אחת היו מאז, ראש ממשלה נבחר ונרצח, ממשלות קמו ונפלו, גם טילים נפלו, במלחמת המפרץ ב־1991, בפעם הראשונה, ומאז זו סכנה ברורה ומיידית לכל תושב בכל מקום.
השתיקה המתוחה בחדר נקטעת על ידי הגעתו הפתאומית של איש הבשורות הרשמי: שוטר וכובעו בידו. ירוחם ממהר להגיב, הן לצלצול פעמון הכניסה והן להבעת החרדה של יהודה, ואומר ״משהו בטח קרה״. על רקע דבריהם, מהדהדת שתיקתו של ארציאלי האב. מאז שהרעים בקולו על הבן לא נשמעה ממנו מילה אחת.
אם תרצו, שילמנו ואנו משלמים מחיר על סרבנותו הזועפת של ארציאלי היועץ, שלא הבין שהזמנים השתנו. במצרים נרצח סאדאת, בישראל נרצח רבין. אנשי השלום המתונים נפלו חלל מאקדחי הקיצונים. הכל החריף, החמיר, הסלים.