לעתים צילום אחד מסוגל להביע יותר מאלף מילים. אם על עטיפות ששת אלבומיה הקודמים של לאה שבת מופיע דיוקנה בשלל הבעות – מהורהרת, צוהלת, נוגה, מחויכת, מסתורית – הרי שעל עטיפת אלבומה החדש, "לגדול לצידך", שיצא בחברת "פונוקול" ויושק היום במועדון "זאפה" בהרצליה, מופיע צילום אחר שאומר הכל. שבת נראית בו רק בקצה הצדודית שלה מול בתה, דנה, המושיטה אליה ידיים אגב מבט אוהב.
"כן, יש לי הרגשה שאני גדלה לצדה של הילדה הזאת שנמצאת איתי מגיל שמונה חודשים ולא מזמן חגגנו לה בת מצווה", מספרת שבת. "היא הביאה המון אהבה ושמחה לחיים שלי, כשאיתה נכנסתי לתוך עולם שהיה לי חדש לגמרי ושינה לי הכל".
"אם להגיד את האמת, הרבה מאוד שנים לא היה לי רצון לאמהות. הייתי עסוקה בעצמי, כמו שאומרים. עד שזה בא אלי מבחוץ. חברות שלי ילדו ופה שמעתי על זמרת שאימצה ושם שמעתי על זמרת אחרת שגם כן אימצה. אז, כשראיתי איך שהילדים משפיעים עליהן ואיזו מהפכה הם גורמים להן, גם אני הייתי מעונינת במהפכה הזאת. ברור שלא רציתי להיתקע ולהישאר מאחור, גם אם זה היה כבר בגיל שלא כל כך יולדים בו".
לפני חודש חגגה לדנה בת מצווה. מדבריה עולה שזה היה אירוע מוזיקלי צובט לב. משפחת שבת לדורותיה הוכיחה בו את כישוריה. הדוד שלומי וילדיו אביהו ומנור שרו וכמובן, אמא לאה. "לקחתי כפרויקט את ארגון האירוע הזה", היא מעידה. "זה לא משהו שקורה מהיום למחר. ידעתי שאני צריכה לקחת את הזמן בשביל זה ולתת לו את כל כולי, אם כי מה אני מבינה בארגון בת מצוות".
"קודם כל אני רוצה שדנה תהיה מאושרת. מצידי היא יכולה להיות ירקנית, דייגת, ליצנית רפואית, מדענית או ספורטאית, העיקר שתהיה מאושרת. ואם תהיה מוכשרת להיות זמרת, למה לא?"
ככל שלא למדה מוזיקה, שבת היא ממלחיני הפזמונים המובקשים ביותר ודי אם נצביע על להיטים כמו "השיר שיביא לך אהבה", שכתבה לגלי עטרי ו"להתראות מתוק", שכתבה לנורית גלרון. "פונים אלי הרבה", היא מספרת. "אני נותנת מה שיש. לפעמים כותבת במיוחד, כשאני לוקחת בחשבון את החיבורים בין השירים לבין הזמרים, מה מתאים למי".
"שם טוב לוי קרא לי ב-96' להלחין לאלבום 'לקחת חזרה', שהוא הפיק מוזיקלית, את שיר 'המשתה' של אלתרמן. זה היה מדהים. כמה נהניתי. עבדנו על השיר אצל שמי ואריק כל הזמן חיפש לעשות מעשי קונדס. כל שנייה יצא לו קונץ אחר. נראה לי שדי אהב אותי. פעם, כשהתארחתי בתוכנית 'לילה גוב' אצל גידי, פתאום הוא הגיע לאולפן. 'באתי לבקר אותך ואת גידי', אמר. כזה היה אריק".
"אין אצלי כאלה שירים. לא כל אחד מוכרח לשיר מחאה. אני לא נוגעת בפוליטיקה, אבל נוגעת בנפש ובנשמה. ככה אני מגיעה אל העם".
"שאני אפסיק לשיר? מה פתאום. הרי המוזיקה היא השליחות שלי בעולם הזה, עם האור והאמונה. מי שמתנגד לשילוב של שירה ואמונה צריך להבין שהתנגדות היא דבר גרוע, שמצביע על קליפה שסוגרת את האדם. בשבילי להאמין זה להשיל קליפה קשה מעצמי, לאחר שבעבר הייתי מין 'לאווניקית' כזאת, כמו הרבה אחרים. כיום אני מבינה שכמה שיש לי יותר 'כן', ככה יש יותר שמחה בחיים שלי".
התרעות פיקוד העורף