לעשירים בלבד: איך הפכה תרבות ההמונים לנחלתם של בעלי המאה בלבד

השוואת מחירי הכרטיסים מפעם לאלה של היום, מעידה על הדבר הכי עצוב שקרה לתרבות בעולם, ובישראל בפרט

שי להב צילום: אלוני מור
מעריב אונליין - זכויות יוצרים
מעריב אונליין - זכויות יוצרים | צילום: מעריב אונליין

לפני 40 שנה, ב-5 ביולי 1975, התקיימה במסגרת פסטיבל נבוורת' האנגלי הופעה של הפינק פלויד. ווטרס, גילמור והחברים השיקו שם את האלבום "Wish You Were Here". במסגרת המגלומניה שהחלה אז לתפוס אחיזה בלהקה, מופע ההשקה לווה בספיטפיירים ובמסוקים שחגו מעל הבמה הענקית. אחח, Wish I was there. תודו שגם אתם.

העובדות עצמן נכונות. אבל מה הן בעצם מלמדות? שיש פה שכבה גדולה מספיק של אנשים שיכולים להרשות לעצמם להוציא מאות שקלים על הופעה. ולכן החגיגה הזו יכולה להימשך. בינתיים. מה הן לא מלמדות? שיותר ויותר ישראלים לא יכולים אפילו לחלום על הליכה להופעה, שהייתה פעם בילוי עממי. זאת המגמה בכל העולם, והיא הגיעה גם לפה. אירועי תרבות חיים (וזה כולל גם תיאטרון, מחול ועוד) הפכו למותרות, המותאמות רק לבני המעמד הבינוני ומעלה. שמו של הטור הזה הוא בעצם שאלה - "היכן התרבות". והתשובה היא – איפה שיש כסף.

תגיות:
פסטיבל
/
מוזיקה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף