בהיכל התהילה של הרוק הישראלי יהיה שמור מקום של כבוד לגיטריסטים הנפלאים שחיברו למוזיקה השמרנית שנוצרה כאן חשמל, תעוזה והרבה חוצפה. את יצחק קלפטר מעריצים, מדני סנדרסון מתפעלים, על שלמה מזרחי נכתב שיר. וברי סחרוף, אפרים שמיר ושלומי ברכה. ארז נץ וחיים רומנו. ואיך אפשר בלי שלום חנוך. אבל שמוליק בודגוב נשאר, כך נדמה לי, קצת בצד.
גיטר הירו קלאסי שהיה שם, משנות ה־70, בכל הצמתים. ליווה מאחור את כל הכוכבים ורק עכשיו, לרגל יום הולדתו ה־60, יקבל מעט מהכבוד שהגיע לו מזמן. במוצ"ש, במועדון שבלול בתל אביב, יופיעו באירוע לכבודו יהודה פוליקר, חוה אלברשטיין, יהודית רביץ, גידי גוב, אריאל זילבר, דיוויד ברוזה ועוד רבים אחרים שיודעים בדיוק מה בודגוב תרם לקריירה שלהם. וזו הזדמנות בשבילו, להיזכר ברגעים חשובים בחייו: