אחרי שהתנסה בכל מיני סוגים של מוזיקה, דג'ונט עבר למקום שבו הכל התרחש בשנות השישים המוקדמות - ניו יורק. זה היה מהלך נבון, והוא איפשר למתופף ללמוד מהמאסטרים הגדולים בדרך הכי בלתי אמצעים. "הצלחתי לנגן עם כל הגדולים שעדיין היו בחיים באותו זמן," הוא אומר. "עבדתי גם עם תלוניוס מונק, עם בטי קרטר ועם אבי לינקולן. עבדתי עם רבים מאותם ענקים. המעבר שלי לניו יורק בשנת 1964 היה הכרחי מהבחינה הזאת. הייתי עם האנשים הנכונים במקום הנכון ובזמן הנכון. כמובן, שאני כבר עובד עם קית' למעלה משלושים שנה ויש לי את ההרכבים שלי".
האמת היא שדג'ונט לא התכוון בכלל לבחור בקריירה של מתופף. הוא התחיל לנגן בפסנתר בגיל 4. "אני עדיין מנגן בפסנתר," הוא אומר. "האמת היא שלא מזמן הקלטתי אלבום של סולו פסנתר עבור לייבל ויניל צרפתי קטן. אני חושב שזה יתן לאנשים משהו שהם באמת רוצים להקשיב לו, על תקליט ויניל."
התרעות פיקוד העורף