"אתה חש את השינוי עם כניסתך למשרדיה המפוארים של התזמורת הקאמרית הישראלית בבית אסיה. תנאי האורווה, אם אפשר להתבטא גם כך, נראים כקדם היסטוריה. כאן יש מרחב מחיה, ריהוט נוח ועשיר מראה ומיזוג אוויר... אף על פי כן קשה לחשוד שהתזמורת הגיעה אל המנוחה והנחלה. חסר לה עדיין אולם קונצרטים, חסרים לה כלי נגינה ובעצם, בשעה שרודולף ברשאי עדיין מגבש את הגוף החדש המחודש שהקים, מתנהל פולמוס ציבורי על התוכן והמהות של הגוף הזה... עם זאת, העונה החדשה בפתח. עוד מעט עולה המסך”.
מצב הביש שאליו נקלעה התזמורת הקאמרית הישראלית נכון לגבי 90% מהתזמורות בישראל. אם נתעכב על התזמורת הוותיקה, שנוסדה בשנת 1965 כאנסמבל הקאמרי על ידי גארי ברתיני, אשר שימש כמנהלה המוזיקלי ומנצחה במשך עשר שנים - זו הוכרזה פעמיים כחדלת פירעון ועל סף פירוק. מצבה כיום לא מעיד במאומה על ימי הזוהר: במשך שנות קיומה הופיעו עם התזמורת מנצחים ואמנים ידועי שם כמו אייזיק שטרן, יצחק פרלמן, פנחס צוקרמן ועוד רבים אחרים. לצד הופעותיה הקבועות בתל אביב, מוזמנת התזמורת להופיע בתוכניות מגוונות בכל רחבי הארץ ובפסטיבלי מוזיקה שונים בארץ, ובימים טובים יותר, הרבה יותר, ערכה בקביעות סיורי קונצרטים ברחבי אירופה, ארצות הברית, קנדה, דרום אמריקה והמזרח הרחוק.
“אנחנו מונעים מרצון אדיר לחלוק את האהבה למה שאנחנו עושים ולתת. אנחנו השגרירים הכי טובים שיש למדינה הזאת. מעבר לצד האמנותי, במהלך השנתיים האחרונות קיבלנו, הנגנים, 75% מהשכר בניסיון לקצץ בהוצאות. היה צורך דחוף לשלם את ההלוואה. גם ככה השכר שלנו מבזה. לא מדובר פה על ילדים. מדובר פה על בעלי תואר שני, הכי טובים במקצוע שלהם והשכר שלנו הוא שכר עבדים. 3,800 שקלים בחודש. מזה לקחו עוד 25%, אז על מה יש לדבר? אנחנו ממשיכים לעלות לבמה כי זה בא עם המקצוע הזה. הוא חרב פיפיות. אנחנו עושים אותו באהבה גדולה מאוד, והרבה פעמים היא מנוצלת כדי לתקצב אותנו בסכומים מגוחכים”.
התזמורת הקאמרית הישראלית אמורה הייתה לקבל 2.5 מיליון מהממשלה לשנת 2014. 136 אלף השקלים האחרונים שאמורים היו לעבור מהמדינה לתזמורת בחודש ספטמבר נעצרו כאמור. “נכון שיש לתזמורת הזאת בעיות קשות בניהול”, אומר בנצי שירה. “אני בקאמרטה שבע שנים, ובמהלכן החליפו בקאמרית חמישה מנכ”לים, שלושה יו”רים בוועד המנהל, עם האחרון זה ארבעה, וחמישה מנהלים מוזיקליים. עשו המון טעויות. אבל אחת הטעויות הכי קשות של המדינה הייתה לפני שנתיים, ב־2013. כדי להציל את הבימה בזמנו המציאו פטנט שנקרא הלוואות מדינה לגופים במצוקה. עד 2013 היו מענקים לגופים במצוקה שהותנו בזה שיהיה חשב מלווה, והחשב המלווה מומן על ידי משרד האוצר. ב־2013 לקחו שני מיליון בהלוואה בריבית פריים +1.5, כשהחשב המלווה עולה להם בסביבות 250 אלף שקלים נוספים בשנה. משני המיליון שהם לקחו, בתוספת החשב המלווה והריבית, נשארים מעל שלושה מיליון להחזיר בארבע שנים. והנה כך גדל הגירעון”.
“בואי נדבר על הגירעונות המצטברים. רוב התזמורות נמצאות בגירעונות. התמיכה של כולם היא בחסר. צריך להיות הארי פוטר כדי לנהל גוף תרבות בארץ. הקאמרית הישראלית היא תזמורת בת 50. למרות כל הטעויות שנעשו בדרך, לא עושים את מה שעשו להם, בוודאי לא בערב חג”.
התרעות פיקוד העורף