השנה היא 1991. ג’ון לנון, גבר מריר בגיל העמידה, הוא מובטל חד לשון שנוסע באוטובוס ללשכת התעסוקה בברמינגהם. על לוחות המודעות תלויים פוסטרים של הביטלס, להקה בינונית משנות ה־60, שחבריה המזדקנים עדיין מופיעים במועדוני העיר. מעניין מה היה קורה לו לנון לא היה רב עם חברו פול מקרטני, אי שם בשנת 1962, ועוזב את הלהקה בטריקת דלת.