ביומו האחרון בפריז, לפני היציאה לשבוע החזרות לאירוויזיון בשטוקהולם, התרוצץ עמיר חדד בין האולפנים ואמצעי התקשורת. כולם רצו לאחל לו דרך צלחה. המרוץ הגיע לשיאו כשחדד העניק ראיון לרדיו תוך כדי נסיעה על אופנוע, בדרכו לתוכנית הטלוויזיה של הקומיקאי היהודי הפרובוקטיבי סיריל חנונה. "אני תופס אותך ביום מתוח במיוחד, ערב הנסיעה הגורלית ואולי הניצחון הגדול", אמרתי לו כשירד בשלווה מהאופנוע, בלי קמט בבגדיו ובלי ששערה בבלוריתו המקורזלת זזה ממקומה. "אין שום מתח", אמר חדד כשחיוכו הנצחי על פניו. "אנחנו נוסעים כדי ליהנות. הלוואי שננצח. זה יהיה הבונוס".
"בעצב רב, כמובן, אין דרך אחרת לעבור את זה. בינואר הייתי בצרפת בזמן הפיגועים, בנובמבר לא הייתי. הייתי עד לדברים האלה, הייתי מאוד עצוב. מצד שני, בגלל הניסיון מהחיים שלי בישראל, הרגשתי שביחס לאנשים אחרים אני קצת יותר מנוסה. אבל לצערי בשום שלב, בשום מקום ובשום דרך אי אפשר להשלים עם זה".