"זאת הייתה תחושה מוזרה מאוד, אף פעם לא התמודדתי עם דבר כזה", מספר מרקוביץ'. "היינו בשוק על המדרגות, בדרך לבמה. כשהתחילה ההופעה, נדרש לי קצת זמן להתעשת ולהתרכז. אכן, ניגנתי שם, אבל בסוג של אוטומט. לא העליתי על דעתי שמתישהו אתן ביטוי להרגשה שלי דאז, ביצירה שאלחין לזכרה של שירה".
ואכן היום (חמישי) תבצע התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור, בניצוחו של פרדריק שאזלן, בבכורה עולמית, את "חורים בזמן", יצירתו של מרקוביץ' (27), המוקדשת לזכרה של בנקי, שהייתה פסנתרנית מחוננת שבאה קבוע לקונצרטים של התזמורת הירושלמית.
"היצירה לא נולדה ביוזמתי", מעיד מרקוביץ'. "אביה קופלמן, מלחינת הבית של התזמורת, פנתה אלי כמלחין צעיר בהצעה שאכתוב אותה. אחרי ששלחתי אליה הקלטות של יצירות שלי, קיבלתי ממנה אור ירוק לכתוב את היצירה. כשהתחלתי לעבוד על היצירה, לא רציתי להיכנס למקום של הלחנה סיפורית, שתספר את מה שקרה במצעד ההוא. זאת לא הייתה המטרה שלי".
זאת הפעם הראשונה שיצירה של מרקוביץ' מבוצעת על ידי התזמורת, החוגגת 80 להיווסדה. פתאום יצירה שלו תמצא עצמה בתיאטרון ירושלים, בכפיפה אחת עם יצירותיהם של שניים מענקי המוזיקה - הקונצ'רטו לכינור מס' 5 מאת מוצרט ו"השיר על הארץ" מאת מהלר.
"אני עדיין לא קולט שאני איתם באותו קונצרט", מודה מרקוביץ'. "כשראיתי לראשונה את השמות שלנו יחד בתוכנייה, אפשר להגיד שדי נלחצתי. זה כבוד גדול מאוד מאוד בשבילי".
קצת לפני כיתה א' החל מרקוביץ' לנגן בפסנתר, ו"זה תפס כיוון רציני יותר כשבגיל תשע־עשר, התחלתי לנגן בסקסופון בעקבות בן דודי, שניגן בכלי ופשוט רציתי להיות כמוהו".