"כשהכסף חי החוק מת וכשהכסף חי מאוד, החוק מת לגמרי", אמר אוזן. "אנחנו מדברים על נקודה קריטית בקריירה של זמר. הוא מתחיל את הקריירה שלו עם 400-500 שקל להופעה במועדון. פתאום, במהירות שיא, הוא תופס להיט, ומאיץ מאפס למאה ב'בום'. בן אדם נורמטיבי שהוא והאמרגן שלו לפני רגע גירדו את ה-200 שקל שלהם מבעל מועדון, פתאום מקבל כזאת מסה של כסף, 'סטפות' רציניות ביותר, אתה לא חושב במושגים ציוניים. אתה גם לא מסוגל לחשוב, כי מבחינה לוגיסטית, אדמיניסטרטיבית, אין לך את המערך הזה להתמודד עם רמות מטורפות של כספים. הז'אנר הזה לומד את זה על בשרו וכיום דברים כן משתנים. המדינה נתנה את המכה על היד והמכה מורגשת היטב".
טגניה טען שהז'אנר המזרחי סובל ממיסוי יתר. אוזן חשב אחרת: "אני בדעות חלוקות עם חבריי למאבק המזרחי. קובי פרץ לא נכנס לכלא בגלל שהוא מזרחי ושייך לז'אנר המזרחי בגלל טמטום יתר. הבן אדם קיבל 700 אפשרויות בדרך. משה פרץ הלך על טקטיקה של הימור מאוד מחושב עם הפנים היפות שלו והעיניים האוהבות שלו, ואמר בוא נלך על 'מודה ועוזב ירוחם', זה קיים באסכולה המשפטית. אז הוא אמר אלוהים אתי ואני בא אליהם בגישה כזאת. לעומתו קובי פרץ עד עכשיו אומר לא לקחתי סנט, תגיד, מה אתה חושב שאנשים מטומטמים? לא מדובר בעדות אחת או שתיים אלא רשימה של עדים, עזוב אותך".
"בגלל הכסף הקל, המהיר והשחור. בכל מקום בעולם, בכל תחום, שיש בו כסף גדול, אתה תמצא את העולם התחתון. בבורסה, באגרוף אמריקאי, בכדורגל העולמי. בואו לא ניתמם. הז'אנר הזה הוא הכי מצליח בישראל והכסף שם 'חי'. אצל שלום חנוך תמיד הכסף 'מת', יש ניירת. כשזמר מגיע להופעה בחפלה, באירוע משפחתי, החתונה, החתן והכלה לא מעניין אותם הניירת לאחר מכן, מה הם יעשו עם חשבונית? מה יש להם לעשות, מה הם עסק? אין להם מה לעשות עם זה. אז הופ, הנה הגירוי הגדול".
על החיבור לעבריינים הוסיף אוזן: "כשזמר בתחילת דרכו אין לו כסף לממן את האלבום. אין לו כסף, אז הוא יודע לאן לפנות. הבנק לא ייתן לו כסף, חברות התקליטים כמו אן.אמ.סי, הד ארצי והליקון, עד לפני כמה שנים לא ממש ששו להשקיע בז'אנר הזה". טגניה הזכיר את פרשת מרגול בה היו מעורבים עבריינים. "בהרבה מצבים שרוצים להגיע לפיתרון מהיר ובשקט, בלי שיפריעו לך, מוצאים אנשים שמנתבים את עצמם לפתור את הבעיה", השיב אוזן.
התרעות פיקוד העורף