כנשאל האם הוא נמצא במקום אליו כיוון השיב רוזנברג: "מעולם לא כיוונתי לכלום, מלבד הזיכרון שלי בגיל 15 בו שרתי בחיפה עם אוזניות ואמרתי לעצמי 'יום אחד אופיע על במה'. עד היום אני עדיין לא מאמין".
על הקריירה היום, מספר הזמר: "יש לי להקה קבועה, אני נאמן לה ולנהג הקבוע שלנו. אני נאמן להרגלים ולאח שלי שמנהל אותי. אני לא אובססיבי לגבי הקריירה, אני חושב שהחיים עצמם הם יותר גדולים וחשובים מהפרסום והתהילה, זה מקור פרנסתי. אפשר היום לראות דרך אינסטרגם, פייסבוקים וסטורי של אמנים גם פה, וגם בעולם שכולם עסוקים רק בתחת של עצמם. קשה לי לראות את זה אבל זאת עובדה. אין ברירה אחרת, זה נהיה רק יותר מסובך".
עוד הוסיף הזמר: "אתמול הופעתי בבית שמש לשוטרים והצטלמתי איתם. אחד מהשוטרים ניגש אליי ואמר לי: 'אתה מותג'. חשבתי על זה ואמרתי לעצמי 'אני לא מותג, אבל אני יכול להבין למה הוא התכוון'. אני פבלו בישראל וזה כיף. עכשיו כולם עושים רגאטון, אני לא אוהב ואני לא אעשה. כיף לי איפה שאני". כשנשאל על הדאגות והחרדות השיב: "זה תמיד בתת מודע אבל אני לא נותן לזה להשתלט עליי. כשהכרזתי שאני מופיע באמפי שוני לכבוד 25 שנות קריירה ביקשתי שיהיה אולם מלא. אנחנו שבועיים לפני המופע והמקום הולך להיות מפורק".
עריכה: איתמר זיגלמן
התרעות פיקוד העורף