"שמש שוקעת בזרועות שמיה/ אהובי עוד חי תחתיה/ שרפנו הכל בצל הגן/ אתה הולך ונעלם", כך שרה שרית ברקן ב"הולך ונעלם", שיר הנושא של אלבומה הראשון, יצא לאחרונה ואותו כתבה עם נעם רותם. "עם תחושה שהולכת לפרוץ מלחמה, התחלתי לכתוב את המילים של השיר הזה לפני שלוש שנים, אחרי חטיפת שלושת הנערים שקדמה למבצע צוק איתן", היא מספרת. "אם עד אז כתבתי שירים באנגלית, זאת הייתה יריית הפתיחה לשירים בעברית של האלבום הנוכחי".
בד בבד חל אצלך שינוי בעמדת המפיק המוזיקלי, מאורי וינוקור, מי שהפיק את אסף אבידן, לעומר הרשמן, מי שהפיק את אפרת בן צור.
"זהו שינוי מהותי. אם האי־פי, שעליו עבדתי עם אורי, היה אלבום שבו זרמתי עם הלהקה שליוותה אותי. הפעם, כשהתחלתי לעבוד עם עומר, ידעתי מראש איך האלבום יישמע. זאת, מפני ששמעתי ברדיו את האלבום של אפרת, ונדלקתי על הסאונד שהיה בו. היה לי ברור שזה מה שאני מחפשת. דבר שעליו עבדנו כשנתיים".
ברקן (39), מפתח תקווה במקור, היא בת לפסיכולוגית ולעורך דין. זמרת בשלה שהתנסתה במהפך מוזיקלי, אחרי שנותבה מלכתחילה למסלול קלאסי, שראשיתו שירה במקהלת "קנטבילה" שליד הקונסרבטוריון בעירה. "שרתי מוצרט ומנדלסון, בנו עלי שאהיה זמרת אופרה", היא מספרת. בגיל 25 היא שברה את הכלים ופנתה אל הרוק. "זה היה שילוב של דברים, וככל שתמיד ידעתי שאני בעניין של מוזיקה, בתוכי הרגשתי שאופרה זה לא המקום שלי, אבל נסחפתי, אני כזו שאם היא מתחילה ללמוד או לעשות משהו, אז עד הסוף. גם באקדמיה רצו לא פעם להעיף אותי".
כרגע ברקן מתגוררת ברמת השרון עם בעלה, גל, המלווה אותה בגיטרה בס בהופעותיה, ועם ילדיהם זהר ויערה. היא מורה למוזיקה בבית ספר וגם מעבירה שיעורים פרטיים בפיתוח קול. על רקע ריבוי העיסוקים, ברקן מודה: "זהו אכן מקצוע פרוץ. אני קוראת למי שמחפש מורה כזה, לבדוק היטב את מי הוא לוקח. לדעתי, לא כל אחד יכול או רשאי. צריך תואר במוזיקה, כפי שיש לי, וקבלות על התמחות בתחום".
התרעות פיקוד העורף