“יהודה קיסר והקיסרים”, זה השם אפוף הדרת המלכות שנבחר למופע ולהרכב. חמישה זמרים־נגנים צעירים יופיעו עם קיסר: מרים בונד (קלידים ושירה); שי בשן (שירה); ערן יחיא (שירה וגיטרה אקוסטית); ליאור עמר (בס) ויוסי קרול (תופים). “חצי מאיתנו אשכנזים”, חשוב לו להדגיש. “אצלי אין אפליות”.
“עוד לא עשו כאן מופע כזה, שבקרוב יצא האלבום שלו”, קיסר מציין בהתלהבות. “אנחנו מביאים את מיטב השירים מהרפרטואר הים־תיכוני כמו ‘בדד’, ‘רקדי’, ‘נשבע’, ‘נערי שובה אלי’ ו’חנה’לה התבלבלה’ עם פתיחות רוקיסטיות, הלקוחות מלהיטים בינלאומיים. אם כל השנים הכירו אותי רק מנגינת הגיטרה שלי, הפעם גם אשיר, אם כי בקטנה. אספר בין השירים על הרקע שלהם וגם אביא סיפורים מההיסטוריה הפרטית שלי”.
קיסר הוא בוגר האוניברסיטה של החיים. לא סיים יסודי, על תיכון לא היה מה לדבר, מוזיקה לא למד, תווים אינו קורא, וההשכלה המוזיקלית שלו הסתכמה בנוכחות בחאפלות של להקת “השובלים” בכרם התימנים. גם כסף לנסיעה לשם מקריית אונו לא ממש היה. ומה עשה השובב? “הייתי מטפס בסולם שמאחורי האוטובוס אל הגג שלו, משתטח עליו, מחזיק חזק וכך הייתי מגיע לתחנה המרכזית בתל אביב ומשם ממשיך ברגל עד הכרם”.
בגיל 14 קיסר, למוד פציעה קשה מאחד מתעלוליו, נפצע ברגליו בתאונה לילית במתקן המכוניות המתנגשות בלונה פארק, לאחר שהתפלח למתחם עם חבריו. לדבריו, איבד את ההכרה והתעורר באיכילוב. כששוחרר משם מגובס כהוגן, הנער, שמילדות הלם בסירים ובכל מה שהזדמן לידיו, כבר לא הסתפק בתופים שהיו בבית וביקש מאביו לרכוש לו גיטרה כמו זאת שהייתה לשכנו בבית החולים. “זאת הייתה הגיטרה הכי פשוטה, אבל אני זוכר אותה כגיטרה הראשונה שלי”, הוא מעיד.
“ניסיתי לנגן מה ששדרו ברדיו, וזה לא הסתדר לי עם הגיטרה האקוסטית שקיבלתי”, משחזר קיסר. “כשהביאו לי תקליט של אריס סאן, לגמרי התבלבל לי המוח, כששמעתי את צליל הגיטרה החשמלית שלו. אז הראיתי את הגיטרה שבצילום העטיפה לאחותי מזל ואמרתי: ‘כזאת אני רוצה!’ מה לא עושים בשביל אח פצוע. היא קנתה לי בתשלומים גיטרת ‘גיבסון’, וכמה שהייתה יקרה, לא יצא צליל. אז התברר שצריך להשקיע גם במגבר. אותה גיטרה מוצגת כיום בתערוכת ‘זמר בודד הלב’ של המוזיקה המזרחית במוזיאון באשדוד”.
מהגיטרה החשמלית ההיא צמח סגנון הנגינה הייחודי של קיסר, ש”הוא סך כל ההשפעות שהיו עלי, כמי שגדל על רוק מצד אחד ועל אריס סאן ועל מוזיקה מזרחית מצד שני, כשכל מיני צלילים התערבבו לי בראש”.
החיבור עם מקייטן זימן לקיסר את הרפתקת חייו במוזיקה: “היה זה ג’קי, שהביא אלי בחור אלמוני משיכון המזרח, בראשון לציון, שבחודשים הראשונים היה מתלווה אלינו כנהג בדרך להופעות, לאחר שבשעות היום עבד כצבע. לא היה לי מושג שידע לשיר. ערב אחד, בדרך להופעה באיזו חתונה בבאר שבע, אמר לי ג’קי: ‘הבחור רוצה לשיר, אולי תעלה אותו בהופעה’. ‘תשיר משהו’, אמרתי לו בנסיעה והוא שר את ‘ברצלונה’ של ג’ו עמר תוך כדי תיפוף על דופן הרכב”.
על שאר עלילותיו של קיסר עם ארגוב, ש”לא פעם היה נעלם לפני הופעות”, ניתן להקדיש כתבה נפרדת. קיסר ראה את “המלך” בגאות, כולל הופעות באולמות יוקרתיים בחו”ל ובשפל, כשהשתכשך במדמנת הסמים. ואתה? אני שואל את קיסר. “מעולם לא נגעתי בסמים וגם מאלכוהול התרחקתי”, הוא מצהיר.
לדברי קיסר, לא רק שליווה בהופעות את כל המי ומי בזמר הים־תיכוני, אלא גם הקליט אותם, כאמור בלי לדרוש תשלום, באולפן האידיאולוגי, כעדותו, שפתח. “כל מי שהיה כישרוני, הזמנתי אותו להקליט אצלי בלי כסף”, מספר קיסר.
בשנת 2010 עלה קיסר לכותרות בנסיבות לא נעימות, לאחר שצינור שהתפוצץ גרם לשיטפון באולפן שלו, חברת הביטוח לא הכירה בנזק, והוא הסתבך בחובות עתק. מעקלים רדפו אחריו, לא מעט לילות נאלץ לישון במכוניתו, והוא נקלע למצב כלכלי קשה. מחשבות אובדניות? - “לא אצלי. אני חזק באופי ומסוגל להסתפק אף בלחם ובמרגרינה”.
בצר לו נאלץ קיסר, שהיה גרוש מרעייתו הראשונה דינה, אם בתו הבכורה אמי, להתגרש גם מרעייתו השנייה חני, אם ילדיו מיכל (שעומדת להפוך אותו לסב), לילך, בן ויובל. אמי היא תקליטנית. וארבעת אחיה? “מהניסיון שלי הרחקתי אותם מהמוזיקה. העדפתי שיעשו תארים באוניברסיטה”.
התרעות פיקוד העורף