לפני כחודשיים, כשראיינתי אותה על שיר הנושא מהאלבום, סיפרה לי רדא כי משמעותו עבורה היא שכל אחד רואה את העולם בעיניים שונות והאלבום הוא העיניים שלה, הדרך שבה היא רואה את המציאות ואת החיים. ואכן, בהאזנה מדוקדקת וחוזרת לאלבום, רדא עוסקת בנושאים שנוגעים לה ובעצם לכולנו: הקשבה הדדית, כוח נשי (It’s On You), עתיד לא ידוע (Have To Go , Never Know), מחאה (המתפוצצת בשיר Mr. Guilt) והמון על אמת פנימית, אמונה והגיגים אינדיווידואליים.
חוץ מיכולותיה הווקאליות, שמגיעות לשיאן באלבום, רדא מצליחה בשירים שכתבה והלחינה בעצמה להגיש את האמת שלה ולצייר עולם אידיאלי, לא אוטופי - אך עם זאת אופציונלי - שבו אין שנאה, יש רק אהבה, אין חרטות ויש מקום גם לצער ולכאב.
בשורה התחתונה: רדא פותחת את השנה העברית החדשה בסערה ועם אלבום כזה, רק השמיים הם הגבול.
התרעות פיקוד העורף