עשור וחצי לקח לרכטר להוציא אלבום חדש, שעל אף שהוא יוצא כעת, ב־2017, נשמע כרכטר הנצחי, העל־גילי והעל־דורי, עם לחנים מלטפים וענוגים שנשמעים כקלאסיקות מהעבר עוד בטרם ראו אור. באלבום 12 שירים חדשים שהלחין לטקסטים של עלי מוהר, יעקב רוטבליט, יהודה עמיחי, נתן זך, דן מינסטר ועוד.
האלבום כולל בלדות שקטות ונוגות דוגמת "כדור מן הצער" ו"עכשיו" (בעיבוד ג'זי בניחוח ניו אורלינס), שירים קצביים ומלאי טמפו כ"דברים שכאלה" (רגאיי), "אולי", "למה לא אמרת" (דיסקו) ושיתופי פעולה מיוחדים עם גידי גוב ("כמו") ורונה קינן ("אדם בחייו"), זאת לצד תזמורי מוזיקה קלאסית וג'ז ענוגים ומלטפים.
מאז ששרה בקול חודר ועמוק את "רואה לך בעיניים", אתי אנקרי נתפסת כיוצרת וזמרת מוכשרת ורבגונית שאינה נוהה אחרי העדר אלא נושאת בשורה ומגדירה את זהותה היצירתית בעצמה.
עכשיו, במסעה המיוחד, החליטה אנקרי לחזור לשורשיה התוניסאיים, ולהקליט אלבום שלם המוקדש לתפוצת הוריה "יא אמנא" ("אִמֵנוּ") - אלבום פיוטים בשפה התוניסאית הכולל עיבודים עשירים, תזמורת מזרחית אותנטית וסוללת זמרות ליווי המנעימות בשירה צמודה למקורות.
כל אלה נושאים את המאזין למחוזות רחוקים של צלילים קסומים וענוגים בפי זמרת נשמה מלאת אומץ וכנות. למי שאינו מבין מילה בתוניסאית, מצורפת לאלבום חוברת מהודרת הכוללת תרגום לכל שיר ושיר. האלבום נחתם באווירת ימי הסליחות: "אמנו הרחמנית, את תגני ותבקשי עלינו, אמנו החנונה".
באלבומו החדש, "רייכל. פסנתר. שירים", המתעד את סדרת הופעותיו החיות באמפי שוני, עידן רייכל מגיש 36 משיריו הגדולים במערומיהם: פסנתר בלבד, קול מלטף וים של כישרון. כמעט לא תמצאו פה תזמורים עשירים או קטעי סולו מפוצצים, אבל כן תמצאו פה הרבה נשמה, רגש ואותנטיות אמיתית של שירי אחד היוצרים החשובים בדורנו.
כמו כן, באלבום כמה הפתעות: ביצוע של רייכל ל"סימני דרך" של נעמי שמר, "להישאר" – קטע אינסטרומנטלי חדש ושיר חדש ויפהפה – "לסלוח ולשכוח".
באלבומה החדש, ברגר פותחת צלקות מהעבר - אהבות נכזבות וחברת נעורים שהתאבדה, ומספרת כיצד האמהות שינתה את חייה. בחירת הטקסטים, העוסקים בסביבה הקרובה שלה - התא הזוגי, המשפחתי והחברי, לצד לחני רוק אנרגטיים, בלוז עדין ופולק, רוקמים את אחד האלבומים הטובים שלה בשנים האחרונות. או כפי שניתן לסכמו בציטוט משיר הנושא: "כשהתותחים יורים – האהבה בוכה".
האלבום כולל ביטים משומנים עם טקסטים נוקבים וניכרות בו ההשפעות המוזיקליות הרבות, החל מבלוזים כנעניים, דיסקו ורוק, וכלה באלקטרו־פופ.
כמי שהוריו התגרשו כשהיה בן 10, בוטנר החליט לקחת את הנושא הכאוב ולהיות קולם של הילדים שבורי הלב, להשמיע את משבריהם האישיים ופצעיהם הממאנים להגליד ולבטא את מחאתו האישית דרך שיריו.
האלבום הוא בעל סאונד רוקי ובועט יותר מקודמו, ושירים כמו "בית", "היי" ו"אמא", שהפכו להיטי רדיו, מקבלים התייחסות אחרת לאור הסיפור המסתתר מאחוריהם.
אחרי אלבום בכורה מצליח הקרוי על שמה, בוקשטיין התבגרה ועברה תהליך עמוק של חיפוש עצמי, שמגיע לשיאו באלבומה השני, "רוקדת", שיצא לאחרונה - אלבום המציג אותה כפצצת פופ אנרגטית, משופשפת וחסרת כל רסן, עם סאונד עכשווי של אלקטרו־פופ הקורץ לחו"ל, וקול מחוספס שלא משאיר מקום לספק: בוקשטיין היא אחת ההבטחות של הפופ הישראלי החדש.
אלבומה החדש צופן בחובו שירים מעולים כ"רוקדת", "כל יום שעובר", "לא רואים עלייך" ו"איך שלא תסובב את זה", כמו גם הפתעה: דואט עדין ושברירי עם רוני אלטר ("חברה").
מאז עמד הראל מויאל על במת ניצנים לעיני כל האומה וצעק את נשמתו ב"נר על החלון", שהעניק לו את המקום הראשון ב"כוכב נולד", הוא התמקד בליצור מוזיקה, בניגוד לחלק מעמיתיו לתוכנית שהפכו לכוכבי אינסטנט.
במהלך הזמן נעלם קצת, ולכבוד חגי תשרי הוציא מיני־אלבום חדש, "אהיה לך אושר", המציג את דרכו החדשה: מויאל היוצר והזמר הבוגר, הכישרוני, עם אותו קול מוכר. הדרך המרגשת הזו, הלא מתמסחרת, הולמת אותו היטב וראויה לשבח.
לפני עשור, כשלהקת "שוטי הנבואה" התפרקה, עתידו של סולנה, אברהם טל, נותר לוט בערפל. אבל אז הוא הבליח עם שיר סולו ראשון - קאבר ל"אדם צובר זיכרונות" שהפך ללהיט ענק, ושימש יריית פתיחה לקריירה מצליחה שנמשכת כבר עשור, כשהוא ניחן באחד הקולות המיוחדים והכריזמטיים במוזיקה הישראלית.
השנה, לראשונה בקריירה, החליט לקבץ את מיטב ביצועיו החיים בהופעותיו השונות לכדי אלבום אוסף אחד – "אברהם טל Live", שכולל את שלל להיטיו מימי "שוטי הנבואה", דרך ארבעת אלבומי הסולו, ומעביר את חוויית הופעותיו האנרגטיות באלבום אחד.
"שושנה", "הזמן עושה את שלו", "הימים עוברים", "הילדים קופצים" ועוד, עוטים עיבודים עשירים ומיוחדים והופכים את ההאזנה לחגיגה של ממש.
החודש הוציאה הלהקה אלבום חדש, "מי שלא חולם, כועס", שנשמע, לאורך כל תשעת שיריו, כאופרת רוק אישית, אספקלריה חברתית ומחאתית המציגה במלנכוליה וזעם את הריאליזם הישראלי.
הסאונד הרוקיסטי בעל השפעות הסיקסטיז המובהקות, הטקסטים המורכבים והאינטלקטואלים, והתאווה לשימור היצירה העברית האסלית, מוכיחים בפעם המי יודע כמה כי מדובר באחת מלהקות הרוק הבולטות שיוצרות רוק ישראלי אמיתי ונוקב.
החודש הוציאה את אלבומה השלישי והראשון בעברית, "מקום", הנושא בשורה חדשה ומרעננת בשמי המוזיקה הישראלית: לא עוד שירים על בינו לבינה, לא עוד שירי עומק מלנכוליים, אלא שירים שעוסקים בנושאים לא שגרתיים כמו בלונים, דגים, בדידים, רוממות הנפש ואופטימיות.
בין השירים הבולטים באלבום: "שיר לשיפור המצב רוח", "שדים", "מותר" ו"בוקר".
ארבעה אלבומים ומסע חיפוש עצמי ארוך לקחו ללוי ג'וניור להתנתק מתדמית "הבן של" וליצור ישות מוזיקלית עצמאית, שמגיעה לשיאה באלבומו הטרי, "להתחיל מחדש", המציג לראווה את יכולותיו הווקאליות המעולות של לוי, שבחר את שיריו בפינצטה. שירים כ"שוב אתה לבד", "נגן", "כוסות ריקות" ו"דיזנגוף 30" (עם האולטראס), לא הפכו לשווא ללהיטים.
בניגוד לאלבומיו הקודמים, היותר רומנטיים של גאון, האלבום הזה רובו ככולו בעל נופך משמעותי ביותר ליחסים שבין אדם לחברו, בין אדם לאלוהיו ובין אדם לאדמתו. חציים של השירים נכתבו והולחנו על ידי חממה וחלקם נלקחו מהמקורות. בכך הם מעבירים מסר נעלה ורוחני שרלוונטי ביותר בימים טרופים אלו, במיוחד שירים כ"ואהבת לרעך כמוך", "ארץ חיל", "דרכי נעם" ו"אהבה". מצמרר במיוחד הוא גם ביצועו של גאון ל"ברכת כוהנים".
התרעות פיקוד העורף