"אזכיר שהייתי חבר המועצה לתרבות", הוא מוסיף. "באתי לשם עם המון מחשבות איך לשנות את הקריטריונים לגבי תקציב התרבות. אז הסתבר לי ש–80% מהתקציב 'צבוע'. כלומר, יש מוסדות תרבות שלא נוגעים בהם ולא מנסים לסדוק את תקציבם. והנה באה הגברת הזאת ואמרה 'אין קדושה בתקציב'. היא הולכת לשנות אותו מההתחלה ועד הסוף, בבחינת 'אני אקבע מה קדוש ומה לא'. לאחר שנים שבהן היו מוסדות תרבות שלא היה להם שום סיכוי לקבל תמיכה, אם לפתע תפרח הודות לה עשייה תרבותית חדשה במקומות שאינם רק המרכז, כמובן בלי לפגוע במוסדות הקיימים, הלוואי שתצלח לה הדרך. לטעמי, היא עושה עבודה נפלאה".
יהורם גאון מפתיע. מחוץ לביתו ברחוב שקט ברמת השרון נתקלים במכונית שחורה עם לוחית רישוי קונסולרית זרה, וכשנכנסים למעונו של קונסול הכבוד של הונדורס בישראל מוצאים ארון קודש עם ספרי תורה שכמותו אין אצל שום זמר. הקונסול גאון, אבן–מסד בתרבות הישראלית, אוחז בימים אלה באלבום חדש, "תפילת האדם", שכולו משירי עובדיה חממה.
"לפני כעשור שמעתי שיר שנשמע לי כתפילת מלאכים שלא מהעולם הזה", משחזר גאון. "עם השיר המופלא הזה, 'אנא בכוח' שמו, סיימתי את תוכנית הרדיו שהגשתי מדי שישי. כשנפגשתי עם יוצר השיר, עובדיה חממה, הוא סיפר לי על אביו מאיר, שכנער עולה מעיראק נקלט בשדות ים, קיבוצה של חנה סנש. הוא ביקש ממני להקליט ליום הולדתו ה–80 של אביו את השיר 'תפילת האדם', שנכתב בהשראת שירה 'הליכה לקיסריה'. 'אם נוציא יחד אלבום, אני רוצה את השיר הזה בפנים', אמרתי לעובדיה".
"איש מיוחד במינו", כך מכתיר גאון את חממה. "הוא כותב מתוך להט, תום וזכות, מה שכמעט לא רואים כיום. כשהערתי לו שהשירים שלו אינם שירים של פלייליסט, הגיב שבפלייליסט למעלה יאהבו אותם מאוד. זה מה שמעניין אותו, וכל השאר - כשלג דאשתקד. זה מה שהניע אותו להשקיע באלבום הזה ולהוציא אותו".
וכשלמשמע דבריו אלה אני מעלה תמיהה אם הם עלולים להביא אותו לידי חזרה בתשובה, שתיקח אותו מאיתנו, חסידי שירתו, עולה על פניו חיוכו המוכר כל כך באומרו: "אני לא חוזר לשום מקום, כי אני כל הזמן שם, אבל במינון הנכון לי, כמי שמחליט לעצמו את דרכי אמונתו ואת האופן שבו הוא מביע אותה. אין כל פסול בכך שאני מעמיק במסורת שאבותי ואבות–אבותי התעסקו בה מאות בשנים".
"אין לי עניין לעסוק בסתם דברים", הוא מבהיר. "אני עוסק רק במה שיש לי עניין בו, כשהכל מתקשר מבחינתי לירושלים, הגם שאני גר זמן רב ברמת השרון. ירושלים בשבילי זאת דת. כשם שאדם יכול להיות יהודי אפילו בטימבוקטו, כך גם ירושלים נמצאת עמוק בתוכי בכל אשר אפנה, גם אם אינני יושב בה. ממנה אני מגיע בין השאר גם לאלבום 'תפילת האדם', שבו יש שירים שאין להם ביטוי בתחנות הרדיו".
"כמו תקליט הרומנסות בלדינו, שאחרי כ–70 אריכי נגן שהוצאתי ממשיך להימכר עד היום, 'תפילת האדם' של חממה זה לא עוד תקליט", מוסיף גאון. "בוודאי לא עוד אוסף של שירים של 'אני אוהב אותך', או 'את אוהבת אותי', אלא תקליט שתכניו מדברים לנשמתם של בני אדם".
"כאזרח במדינה הזאת, החפצה חיים, אומר שאם יש היום מנהיג שיכול לממש את חלומו של השמאל בלי לטלטל ממקומו את רוב הימין, זה רק איש אחד: בנימין נתניהו. לאף אחד במנהיגות הישראלית כיום אין את העוצמה הדרושה לכך והיוקרה העולמית שיש לו, כשאיתה הוא מתקרב לדרגה של שמעון פרס מבחינת מעמדו הבינלאומי".
"אישה חמה ולבבית מאין כמוה", אתה כותב בספרך "עוד אני פוסע" (הוצאת ידיעות ספרים) על שרה נתניהו ומספר כיצד היא הביאה לך להלחנה שיר של זלדה לזכר רס"ן בניה שראל עליו השלום.
"כתבתי על שרה מאיך שאני מכיר אותה. ובאשר לשיר האמור, ברגשות של קדושה מסרתי אותו להלחנה של נורית הירש. לאחר מכן העברנו את השיר המוקלט למשפחתו של בניה שראל, בקריית ארבע".
אומר דברים אלה אמר בזמנו שפינוי גוש קטיף היה צעד נורא ועומד על כך כיום. "פינינו אזור בדרום כדי שאויבינו יקימו בו מנהרות", הוא מתריס. "לו זה היה בעצה אחת עם אבו מאזן, אפשר היה לדעת מי נכנס לגוש. במקום זה קיבלנו את חמאס שהוא לא פחות מבהיל מאשר חיזבאללה בצפון".
הבטחת בשיר של חיים חפר ודובי זלצר את "המלחמה האחרונה".
"השיר הוא בחזקת תפילה, בחזקת כמיהה. במציאות אי אפשר להבטיח בארץ הזאת שום דבר, ובוודאי אי אפשר להבטיח שלא יהיו פה עוד מלחמות".
בעצם, כאן השאלה מיותרת. אין זמר בארץ, האהוב על כל שדרות הציבור כמו יהורם גאון. כשאנחנו יוצאים מביתו, ניגש אליו שכן חדש בעל חזות של חוזר בתשובה. הקשר ביניהם ניצת ברגע. גאון מזמין את האיש למעמד הכנסת ספר תורה לבית הכנסת בישיבת המקובלים בירושלים, שבו סבו נהג להתפלל. "אולי תבוא לאיזו ארוחה?", מגיב השכן כמנהג חברים מימים ימימה.
"יש פה אנשים שונאי ישראל, שכאשר הם רואים אחד כזה, הם מקבלים פלצות", מעיר גאון כשאנחנו ממשיכים העירה. "אז הם מאיימים עליו שהוא יסתלק מפה. כבר קיבלתי מסרונים על כל מיני טיפוסים מוזרים, המסתובבים ברמת השרון מתוך רצון לשנות את צביונה של המושבה (לרגע הוא שוכח שמושבתו כבר עיר זה 15 שנה - יב"א) ויש לסלק אותם מפה. וואללה, כשאני קורא את זה, זה מזכיר לי את ה'דר שטירמר' האנטישמי מפעם".
בדרך לתל אביב מספר גאון על תהליך כתיבת ספרו. איך לאחר כל הניסיונות שלא צלחו לכתוב אוטוביוגרפיה, השתחררה אצלו הנצרה כששי פלד חבר אליו תחת הכותרת של עורך מלווה. בסיועו כותב גאון "על הכל", גם על אהבותיו מפעם, לרבות זו שהייתה לו לשחקנית איטלקייה, שכאשר התאבדה נמצאה מוקפת בצילומי השחקן הישראלי שבו התאהבה עד כלות. כמו כן מספר גאון על אהובתו הראשונה, נורית מקובר, לימים רעייתו של יהונתן גפן (מי שזרק מחדרם את תקליטיו של קודמו), על פרשת נישואיו וגירושיו עם אורנה, אם ילדיהם, ואף חושף את בת זוגו בשנים האחרונות.
אלה לוסה שמה, נעימת סבר, בהירת שיער ולבבית, אף צעירה ממנו בלא מעט שנים. המפגש ביניהם מוכיח שיש דבר כזה אהבה מאוחרת. כשהיא, עולה מלטביה, רווקה, בוגרת בית ספר להנדסאים, סיפרה לו שלמדה עברית דרך שיריו, לא נשאר שווה נפש. כש"הבחורה מהפייסבוק", כהגדרתו בהומור, הגיעה לאחת מהופעותיו עם זר פרחים ענקי, החל ביניהם קשר לא וירטואלי. "בעודי עסוק באופן טבעי ביראה מימי סגריר וחורף, היא משיבה על סביבותי רוחות אביב", כותב גאון בספר.
ילדיו בחרו שלא ללכת בדרכו. משה–דוד, שנקרא כשם סבו ושירת בסיירת מטכ"ל, היחידה ה"מאמצת" של גאון, הוא עורך דין. הילה, שלמדה בבית ספר לאומנויות ואף הופיעה עמו בטלוויזיה, עוסקת בטיפול באמצעות פסיכודרמה.
"אני שמח שהם לא הלכו בעקבותי", כך גאון. "מי כמוני יודע מה זה לעמוד מאחורי הקלעים בטרם כניסה לבמה ולהתרגש אפילו לאחר 60 שנה של הופעות. הילה התקבלה ללהקת הנח"ל כאשר הבוחנים לא ידעו מיהו אביה. כשהתחילו לרנן אחריה שהיא הבת–של, ויתרה על החלום ועברה לשירות צבאי אחר".
מאז הופעת הספר, נוספו סיפורים חדשים. כך לגבי אורי זוהר שאיננו מתגלה בו כטלית שכולה תכלת. ערב אחד, לאחר עשרות שנות נתק ביניהם, שמע גאון לפתע בטלפון את קולו של במאי העבר שלו, זאת הודות לחברים משותפים שקישרו ביניהם. מסתבר שזוהר שמע על הכתוב בספר מאליה, רעייתו, ונתן להבין שבמחשבה שנייה אולי היה נוהג אחרת. "קורה שאנשים משתנים", מעיר גאון.
"שנית, קונצרט עם התזמורת הפילהרמונית, ב–27 בדצמבר. ככל שהופעתי רבות עם התזמורת הזאת, לקראת כל קונצרט איתה אני מרגיש כאילו אני עולה על במה בפעם הראשונה. ובאשר למנצח, לפני הרבה שנים הופעתי בארץ ובעולם עם דני גוטפריד, פסנתרן הג'ז המוערך. לימים החליף אותו בפסנתר, וגם כמנצח, בנו ירון, שהפעם יתכבד בניצוח על הפילהרמונית.
"שלישית, דאלארס, 'קולה של יוון', חוזר לארץ להופעות איתי בפברואר לאחר שהייתי אצלו באתונה".
לקראת סיום, פרט מפתיע, הנחשף בספר ולפיו גאון כמעט נהיה לנו... טייס. "גם אם לא הוצאתי לבסוף רישיון טיס, יש לי 60 שעות סולו", הוא מגלה. כשאני מעיר לו שעשה מעשה לא אחראי בכך שסיכן זמר אהוב, גאון צוחק. "זאת התעלות להיות לבד בשמיים בתוך חתיכת קרטון; רגע שאין לו אח ורע", הוא טוען.
התרעות פיקוד העורף