גיא ויהל: אי אפשר באמת להגדיר את סגנונם, וגם אין צורך בכך

ב"השמש תזרח", אלבומם הרביעי של זוג המוזיקאים, מצליחים השניים ליצור שילוב נבון בין המיינסטרים למוזיקה הניסיונית, תוך שמירה על האני מאמין המוזיקלי שלהם

דודי פטימר צילום: דודי פטימר
גיא ויהל
גיא ויהל | צילום: ג'וד מוסקוביץ, יח"צ

לצד השירים הקשים לעיכול באלבום, שרצוי להאזין להם כמה פעמים כדי לחוש באמת את הווייתם, האלבום כולל כמה להיטי מיינסטרים פוטנציאליים קליטים ועשויים היטב, שכובשים את האוזן משמיעה ראשונה: "השמש תזרח", "אל תעשי מזה עניין" ו"הכל יכול לקרות" הבועטים; ו"לב מתפוצץ" הרומנטי והשקט; המביאים לידי ביטוי את כישרונם של השניים לייצר להיטים.

עם זאת, השניים לא מאבדים את ה"אני מאמין" המוזיקלי שלהם, מתנסים בשילוב סגנונות מוזיקליים שונים, גם כאלה שאינם מאוד פופולריים כיום.

וזה, בעיניי, סוד הקסם וההצלחה של השניים, שהפכו לאחד ההרכבים הבולטים בארץ: אי אפשר באמת להגדיר את סגנונם המוזיקלי, וגם אין צורך בכך.

תגיות:
גיא ויהל
/
ביקורת מוזיקה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף