כיום, כדבריה, זה אחרת: היא אובדת עצות, היא לא נרדמת בלילות בחושבה על כיצד ניתן לתקן את המצב, על האופי שהשתנה בה ובאהוב ליבה. היא לא מסוגלת לשאת יותר את שיברון הלב. אבל היא עדיין נשארת כי היא מאמינה בכוחה של האהבה.
כל זה ספק קרה במציאות, ספק בדימיון, אבל זה קורה בשירה החדש של האם הטרייה שרית חדד - "עכשיו זה אחרת" שכתב אבי אוחיון והלחינו אוחיון ומתן דרור. השיר, פופ מסוגת הבלדה, הוא מלנכוליה טקסטואלית במיטבה: שיברון לב, בדידות, געגועים כואבים מימים עברו ולא מעט בכי.
העיבוד הפופי המנסה להתחקות אחר הסאונד העכשווי קצת מוגזם וגורע מהעברת המלנכוליה שבשיר כזה, אך ניצל בפזמון המרים לבתים וקולה הנפתח של חדד שבבתים נשמעת עצורה, אך בפזמון שרה כציפור חופשייה.
"עכשיו זה אחרת" לא נשמע כלהיט משמיעה ראשונה והניסיון של חדד להתחקות אחר הסאונד הפופי שלא נשמע טבעי על מנעדה אלא יותר מאולץ - די מקלקל את החבילה. לחדד יש פוטנציאל ורזומה עשיר מדי בשביל להקליט שיר סטנדרטי שיש כמותו מיליונים בשוק ולכן התאכזבתי מעט, כי ציפיתי להברקה או לפחות למשהו מקורי, לא נוסחתי ולא "מלאכותי". ציפיתי לשמוע את שרית חדד האמיתית ולא זמרת המנסה להישמע כמו כולם (וכולן).
התרעות פיקוד העורף