למען הכנות, הסקרנות די ביאסה אותי. בעוד השיר המקורי מביא וייב שמח, צוהל ומתוק בצורה נאיבית, הגרסה של אלנה, שלקחה אותו למחוז של בלדה שקטה, לא רק ששיעממה והרדימה אותי, אלא אף איבדה בעיניי את המשמעות הטקסטואלית של השיר המקורי.
אני בעד גרסאות מחווה וחידושים, אבל הפעם נראה כי אלנה לא הביאה את כל הנשמה, הרגש והעוצמה לביצוע וזה פשוט התפספס ולא עבד מבחינתי. רק באמצע השיר הוא קצת מתרומם אבל זה כבר אחרי ש"איבד" את המומנטום והתנופה הראויים. לא ביצוע שהייתי טורח לשמוע שוב פעם. מאכזב.