"אני חייב לנפץ לך את הסטיגמה הזו שכולם נתנו לתקופת 'רוקסן'", מבהיר ברזילי. "אני לא חושב שהחבורה הזו הייתה פרועה במיוחד. יחסית להיום, כולם היו ילדים טובים. אל תשכח שהייתי אז עוד נער וגרתי אצל ההורים. נסעתי להופעות באוטובוסים, ואחרי הופעה ישר חזרתי הביתה. הייתי חייב להיות לפני אחת וחצי בבית, ואם לא, ההורים שלי היו הורגים אותי".
בימים אלה, לצד הופעותיו במסגרת ה"קספרים", ראה אור אלבום הסולו השני בעברית של ברזילי, "בתפילות שלי", שמסכם עבורו תהליך רוחני־אישי־עוצמתי שעבר. "אני חושב שבגיל 45 אני עובר את 'משבר גיל ה־40', יותר מחשבות של מה שעשיתי עד כה", הוא אומר.
"כל הלבטים לגבי מה שאני מעוניין לעשות. זו הייתה שנה מאוד משמעותית בחיי, ואני מצפה שהיא כבר תעבור. זו שנה שבה הגדרתי מחדש את החלומות שלי. לא אכנס לזה יותר מדי, כי זה אישי, אבל אגיד שיש המון השראה מתפילות וציטוטי רבנים באלבום. לכן זה מצחיק אותי שאנשים שרים את השירים האלה, כי זה משהו אישי שלי שמדבר על עצמי. בכל הבליל הזה, דווקא הקאבר ל'מאמי' של מיכאל מחפוד פטישי (שהקליט לפני שנתיים - ד"פ), יושב עלי הכי טוב. כאילו אני כתבתי את זה. גם הבת שלי, אלה, כתבה שיר ('כמו באגדות') באלבום הזה".
השקת האלבום "בתפילות שלי", שני (מחר), 11 במרץ, 22:00, מועדון הבארבי, תל אביב