“בארץ אחת, לא חשוב השם/ ביום בהיר נחת שם וואחד קוסם/ קוסם של טריק אחד, אבל טריק עצום/ הוא ידע לדבר בלי להגיד כלום! / כך איש המילים עלה לגדולה/ הוא חי כמו מלך, ואשתו כמו מלכה / על הבלה-בלה אף אחד לא עלה / עד שבוקר אחד הבלוף התגלה"
“הכוונה שלי ושל קובי, בן־גילי וחברי מאז שהופעתי לפני 32 שנה בהצגת ‘פצצת תום' שהוא הקדיש לטום לרר, היא לאחד ולא לפלג", טוען בן זאב. “זה חשוב, כשאנחנו עוברים כעת גל עכור שאני לא זוכר כמותו במדינה, כאשר אנחנו חשים את הכל וחרדים".
בתום דברים אלה מתרווח בן זאב ליד הלמון טרי שבגינת ביתו הכפרי בבנימינה ומזמין אותנו להפלגה נוסטלגית, אף מחויכת, על גבי ספינת הזיכרונות שלו.
***
משפחת בן זאב: “אני בא מבית של תרבות ושל הומור. אמא בתיה הייתה מורה מיתולוגית, שדגלה בחינוך לא פורמלי לפני שהמילה הזאת הייתה קיימת כאן, וידעה לטפל בהפרעות קשב בלי ריטלין. אבא מוטקה היה השחקן מרדכי בן זאב, חניך הסטודיו הדרמטי של הבימה וממייסדי הקאמרי ותיאטרון חיפה. אחרי נולדו להורי אחותי חמוטל, הפזמונאית של ‘לתת', ואחי ערן השחקן. היינו משפחה של ציונות ושל אכפתיות לגבי מה שקורה כאן".
“בגיל 10 שיחקתי את אחד הגמדים בהצגת ‘גוליבר בארץ הגמדים', שמנחם גולן העלה בכיכוב גדעון זינגר בתיאטרון ‘תילון־תליל' שלו. לאחר שעברנו לחיפה, אבא שיתף אותי בהצגות ‘מעגל הגיר הקווקזי' ו'בר־כוכבא', שם שיחק עיוור ועזרתי לו לעבור את הבמה. בהצגת היחיד שלו ‘ידיה של אאורידיס' הוא גייס אותי, אז תלמיד תיכון, כפועל במה, וזה היה כיף לכוון על הבמה את זרקור הפולו־ספוט".
אנה פרנק: “השירות הצבאי שלי היה מורכב. התחלתי אותו בתיאטרון צה"ל, שם שיחקתי את פיטר, החבר של אנה. שיחקה אותה שוש רוזן, כיום עורכת סרטים ואשתו של הבמאי דן וולמן. הבמאי פיטר פריי, שבחן אותי ושנים לפני כן ביים את אבא בהצגות, טלפן אליו ואמר - ‘מוטקה, אני מצטער להגיד לך, אבל הבן שלך מוכשר מאוד'. כבן מזל דגים של גם וגם, הוכחתי שאני יודע להיות רציני כשצריך".
“זה התאים לי כמי שגדל על רדיו וביסודי היה מסתובב בחצר בית הספר עם מקל של מטאטא ומראיין ככה את הילדים. לא זוכר איך זה קרה, בטח היו עניינים כאלה או אחרים בלהקה, אבל בעקבות עיינה ביקשתי העברה לגלי צה"ל. מכיוון שלא היה בהתחלה תקן, התחלתי שם ככתב צבאי שלפני הכל בישל מרק לחבר'ה. הכתבה הראשונה שלי הייתה על ילדי רמת גן שהביאו פרחים לצנחנים ועוד כאלה. לתוכנית משלי הגעתי מפינות ג'ז, ממש ‘פיס אוף ארט' שהייתי מביא לתוכנית של עיינה. לאחר כל מיני מהתלות רדיו הגעתי ל'ממנו אלייך', תוכנית ד"שים מחיילים שאת האות שלה כתב שלום חנוך.
“משם פרץ הסגנון הרדיופוני שלי. נשמע לי יותר מדי ממלכתי מה שהשמיעו עד אז ברדיו. לא ידעתי מה, אבל התחלתי לדמיין איך הייתי רוצה לשמוע את עצמי משדר והגעתי למשהו שהוא חופשי יותר ומטורף יותר, עם כל מיני פינות שלא היו אצל אחרים".
חגיגה קולנועית אחרת הייתה לבן זאב בסרט המתיחות “עובדים על העולם", שעם צילומיו הגיע עד ניו יורק ולמרגלות מגדל אייפל הוא צץ מחופש כנפוליאון. בסרט הזה כבמאי הוא חבר לעורך, אלן יעקובוביץ', וב"הטוב, הרע והלא נורא", סרטו הנורא של אסי דיין, הוא הלחין את המוזיקה. ב"הקרב על הוועד" בכיכוב הגשש החיוור, הוא התפנן בתפקיד השכן העיוור. “זה היה תענוג להיות עם הגששים, שבעבודה דווקא היו רציניים", הוא מציין. “עם במאי הסרט, אבי כהן, עשיתי את תוכנית הטלוויזיה ‘דורי באוויר'".
באותו אלבום, ששיאו היה בשיר הנושא בסגנון של מערבון, התגלה בן זאב לא רק כמי שכתב כמעט את כל החומר, אלא גם כאיש־של־חברים, כששלום חנוך, גידי גוב, אריאל זילבר, יהודה עדר ובנות שוקולד מנטה מסטיק הצטרפו אליו בקולות.
“אחרי שמאיר נפטר ב־99', עמדתי בראש העמותה להנצחתו. דרכה הוצאנו את ‘מודה אני', אלבום עם שירים מהעיזבון שהוא הקליט ולא הספיק להוציא אותם. לצד זה, אני מופיע במופע משיריו שקראתי לו ‘דורי בן זאב בעקבות רבי מאיר בעל הטקסט', שבו אני מספר על השירים, עליו ועל החברות שלנו".
טלוויזיה: “איכשהו טלוויזיה אף פעם לא תפסה מקום מרכזי בעשייה שלי. בין התוכניות שהנחיתי היו ‘להיט בראש', ‘שירים שנשארים' ו'דורי באוויר'".
התרעות פיקוד העורף