אבל אז הגיע אלדד כהן הצנוע שהפרומואים טחנו שוב ושוב וסיפר על ילדות קשה כנער חרדי למשפחה חרדית עם משקעים בבית, על התהליך שעבר בחזרתו לשאלה וכיצד המוזיקה הצילה את חייו וגרמה לו להקדיש עצמו למען נוער בסיכון.
כהן ביצע את השיר עם הסלסולים של זמר אנדלוסי יחד עם נפש רגישה של רוקר ואמן פופ שיודע איך "להתאבד" על שיר ולשרת את המילים דרך הקול מבלי מניירות מיותרות, ללא ניסיון להישמע בומבסטי אלא בפשטות. כהן הצליח לא רק לגרום לפלס להזיל דמעת התרגשות על שיר, שכדבריה סימל את היכרותה הראשונית עם בן זוגה, נועם טור, לאחר הגירושים הלא פשוטים, אלא גם לחשוף אמן מעולה.
למען הכנות, אני בספק עם כהן מתאים לאירוויזיון, שכן גוון קולו הבאמת מיוחד ומלהיב לא בדיוק מתאים לז'אנר האירוויזיוני שמחפש יותר שואו ודאווינים ופחות פשטות כמו שהוא מייצג, אבל כולי תקווה שיזנק בשלבים ויזכה לחשיפה המוצדקת לה הוא וקולו ראויים.