שחר לבית סבח גדל באור עקיבא כבנם של עובדת סוציאלית ושל אחד מחלוצי ההייטק שחזרו בתשובה. לדבריו, הוא היה בן ארבע או חמש כשהוריו זרקו את הטלוויזיה, מה שלא זכור לו כאירוע טראומטי. את המוזיקה שאב מהבית. "מתמיד אני זוכר את אבא שלי מנגן בגיטרה ושר וזה עבר אלי", מעיד שחר שלמד בישיבות חרדיות. "תוך כדי חיפוש רוחני למדתי עצמאית לנגן והתחלתי להלחין שירים".
שחר עבר לירושלים, שבה למד בישיבה ברסלבית ונשא לאשה את יעל, כמוהו בתם של בעלי תשובה. הם הורים לשלוש בנות - פייגה, אזמרה ואשירה. "יש הרבה שירה אצלנו בבית" הוא מעיר.
עיסוקו מחוץ למוזיקה מסקרן. "בעדה החרדית יש מתמודדי נפש כמו בכל חברה, אבל לא כל כך מדברים על זה", הוא מספר. "הופתעתי מהנכונות שלהם להיחשף ולקבל עזרה, כשכל אחד והרקע האשפוזי שלו. אם בעבר שם המשחק אצלם היה הדחקה סביב הנושא, היום יש יותר פתיחות".
שחר כתב את רוב החומר באלבום, מלים ולחנים, לבד משיר אחד שבו אימץ את מילותיו של ר' לוי יצחק מברדיצ'ב ושיר לא מוכר של ר' שלמה קרליבך. "מאחר שהייתי כבן עשר, כשהוא עזב את העולם, לא זכיתי להכיר את ר' שלוימע, אחד שהלך עם הדרך שלו עד הסוף וההשפעה שלו ליוותה את המסע הרוחני האישי שבו התנסיתי. כששמעתי אצל חברים את השיר שלו 'רוח', הרגשתי שאני חייב להקליט אותו".
במסעו אל האלבום חבר אל אבי טל, דמות מוכרת במוזיקה האמונית, מי שעבד עם זמרים כמו אהרן רזאל ועדי רן, שעיבודיו עוטפים את האלבום במעטה קסום. "אבי הוא מעבד עכשווי, אפילו פופי מאוד", מספר שחר. "בלא מעט מקרים היה עלי למתן את הפופיות שלו, כשהיו גרובים שעליהם התווכחנו עד שהגענו לעמק השווה".
שחר עדיין לא נחשף לאור הזרקורים בקהל הרחב. "החשיפה מסנוורת וזה מרתיע אותי במידת-מה", הוא חושש. "עם זאת, מובן לי שהוצאת אלבום כרוכה בהופעות. אני הולך על כל הקופה ומוכן למה שדרוש".
התרעות פיקוד העורף