"תמיד הבחנתי באיזשהו קסם שהשיר הזה מייצר, ואמרתי לעצמי שיום אחד אעשה לו עיבוד מיוחד ואנגן אותו", אומר רפאלי שיצא עם "גרסת קורונה" לשיר בהשתתפות שלושת הרכביו. "המסר הוא שצריך להישאר אופטימיים, אבל בגדר אופטימיות זהירה. שום טקסט, כולל החדשים ביותר, לא הצליח לקלוע בול לתחושה הכללית בתקופת הקורונה כמו הטקסט הישן והטוב של אלתרמן".
רפאלי ניצח על מבצע מורכב בהשתתפות כ-20 נגנים וזמרים, שכל אחד מהם התבקש לצלם ולהקליט את עצמו באולפן הביתי שלו. "חלק מהם עשו זאת באמצעות הטלפון שלהם ואנחנו לקחנו הכל ומיקססנו", מספר רפאלי, שפותח את גרסת 2020 של השיר בסערת תופים ובסולו שירה, המעלה תהיות היכן הסתיר כל השנים את היכולת המשובחת הזאת.
איתו חברי להקת "אטרף", נטולת מייסדה וסולן העבר שלה, רובנס, אבל עם שחקני חיזוק לא פחות טובים; להקת גרסות הכיסוי "צ'יפקה" ופרויקט "המפתח", שבו לצידו ולצד שני עמיתיו יאיר סתוי ואמיר עמרמי, מביאה את הקול הנשי הבולט בהקלטה עדן רפאלי, בתו המוכשרת בת ה-23 של בעל הבית. "בהיותם פנויים בתקופה הנוכחית וצמאים לעשייה, נתתי להם את ההזדמנות לכך", הוא אומר.
מאחורי דבריו של רפאלי על השיר, מסתתר זעם על רקע המשבר המתמשך. "לפי הגדרת רשויות המס, אני שכיר בעל שליטה. לאחר שהקמתי את להקת 'טררם' לפני 23 שנה כחברה בע"מ, שהיא מקור הפרנסה העיקרי שלי. שילמתי כל חיי למס ההכנסה ולביטוח הלאומי מה שהייתי אמור לשלם. איפה הם כיום בעת משבר? מגוחך מה שקורה כאן, הזוי!
"לתדהמתי גיליתי שאני ואלפים כמוני מופלים לרעה לעומת כל המגזרים האחרים, כשלמעשה אנחנו נופלים בין הכיסאות. כך מאז תחילת הקורונה לא קיבלתי אגורה מהמדינה. מכיוון שלא עבדתי כל החודשים האלה, אני וכל המשפחה שלי חיים מדמי האבטלה של אשתי, שיצאה לחל"ת מעבודתה ב'טררם'. הבנת את האבסורד?"
רפאלי, 55, ירושלמי במקור, המתגורר כיום בהוד השרון, מוכר כאחד מגדולי המתופפים בארץ. "מאז ומתמיד הייתה לי משיכה לתופים", הוא מעיד. "בגיל ארבע קיבלתי תוף משחק. עד שהוא לא נקרע, לא הפסקתי לתופף עליו. רק בגיל 15 קיבלתי את מערכת התופים הראשונה מהוריי, גננת וקבלן שיפוצים, לאחר שכל השנים לא התייחסו באהדה ללהט שלי לתיפוף".
במהלך שירותו הצבאי בלהקת הנח"ל ניגן ג'ז, עד שבשהותו בניו-יורק נחשף למוזיקה לטינית. "כשחזרתי לירושלים", רפאלי חוזר למעלה מ-30 שנה לאחור, "סיפרו לי על איזה זמר משוגע שכותב שירים טובים. זה היה סלמון רובן, שכולם קוראים לו רובנס. כשהקים עם אהרוני בנארי ו-ויקטור אזוס, שני מוזיקאים שעליהם גדל בירושלים, את להקת 'אטרף', הצטרפתי עליהם. ההצלחה של הלהקה הביאה אותי להישאר בארץ ולא לחזור לניו-יורק, מה גם שבמקביל ניגנתי ג'ז בלהקת 'מינואט'".
ב-97' הקים את להקת המתופפים 'טררם' לאחר שכעדותו ראה לראשונה את המוות מול העיניים, כשבמהלך ההקלטות לאלבומו של יהודה פוליקר, 'הילד שבך', נכנס בקיר זכוכית שהתנפץ באולפן. "הייתי בשיא הפעילות, כשהכל נפסק בבום, כי הייתי מאושפז כמה חודשים", הוא משחזר. "כשלא יכולתי לחזור לתופף, דרך הלהקה הפכתי להיות מנטור לאחרים, בהופעות בארץ ובעולם, ובמקביל גם התחלתי ללמד ברימון".
רפאלי מדמה את אלבום הסולו הראשון שלו, שיצא ב-2011 ל"התפוצצות הר געש". זה היה אלבום ג'ז שבאחת מרצועותיו התנסה בשירה. כעבור חמש שנים, מימש תשוקה אחרת באלבומו "בית אבא", בו התחבר לשורשיו הבוכריים והכורדיים. "לאחר כל כך הרבה שנים של עיסוק במוזיקה מערבית, כולל ג'ז, רוק ומוזיקה לטינית, גיליתי דרך המשפחה יהלום, שהרגשתי חובה לעשות איתו משהו", הוא מספר.
אולם יציאת האלבום התעכבה, כשבמהלך העבודה עליו חלה במחלה קשה, שבהמשך התמודד איתה. "חטפתי מכה קשה בכנף", מספר רפאלי ומתנחם בעובדה שבעבודה המתמשכת על אלבום "בית אבא", השתחרר מתוכו הזמר הסמוי, כששר שם ארבעה שירים. אחריו התבטא בשירה באלבום "המפתח" שהוציא אשתקד.
התרעות פיקוד העורף