"דרך הלחנת השיר מצאתי את עצמי מתקרב לאביב ולמשפחתו אצילת הנפש", מספר שמש. "ובעיצומו של גל הקורונה הראשון, כאשר הגיע אלי השיר מאמו, מצאתי בו משהו נוסך תקווה ומפיץ אור".
שמש, 31, גדל בנוף הפסטורלי של היישוב הקהילתי מנוף בגליל התחתון, ולדבריו, "כשעברתי העירה, זה גרם לי לתזזיתיות-יתר, ומאז התמתנתי". שורשיו מעורבים - אורוגוואיים מצד אמו ועיראקיים מצד אביו. הוא בנם של מורה ושל אגרונום. מגיל שש עד 14 למד פסנתר קלאסי והוא תלמידו המובהק של בנימין אורן הוותיק. בנעוריו נחשף לעולם הג'ז "מטעמים חברתיים", כדבריו, "לאחר שבקלאסי הייתי די בודד".
הוא בוגר האקדמיה למוזיקה בירושלים, כשמאז פרנסתו העיקרית היא בהוראת נגינה בפסנתר. משנת לימודיו הראשונה שם החל מופיע בהרכב שנקרא "בטי בער" והופיע במקצב דיקסילנד של ג'ז ישן בפסטיבלים בארץ ובחו"ל. במקביל להרכב הזה החל להופיע בחומרים משלו במסגרות קטנות.
השירים יפהפיים, כשניכר בהם ההומור של שמש. יש להצר על שהקהל הרחב טרם נחשף לכישרונו המתפרץ. במיוחד בולטת נגינת הפסנתר הווירטואוזית שלו באלבום שהוא מתאר אותו כ"מחווה לפסנתר הישראלי". לא נתפלא אם הוא יתגלה כשלומי שבן הבא.
כשאני אומר לו זאת, מגיב שמש: "במשך שנים גדלתי על המוזיקה של שלומי. אמנם ניסיתי ללמוד מאומנות הבמה יוצאת הדופן שלו ואפילו יצא לנו לעשות דואט ספונטני באחת ההופעות שלו ב'צוללת הצהובה', בירושלים. זה היה רגע מיוחד אם כי חשוב לי להשמיע את הקול האישי שלי בכל הסיפור".
התרעות פיקוד העורף