"אני ממשתתפי ההפגנות בבלפור", מעיד על עצמו רובינשטיין. "זה היה ערב יצרי, שבו יצא מאיתנו הזעם על כל מה שקורה ובעודי ברכב בחזרה בעבע מתוכי השיר ותוך כדי נסיעה הקלטתי אותו לתוך האייפון שלי. למרות השעה המאוחרת, אחרי חצות, כשהגעתי לתל-אביב הודעתי לנגנים שקודם הפגינו איתי - מאיה בלזיצמן (צ'לו), עידו זלזניק (קלידים), מתן אפרת (תופים), אייל הלר (גיטרות) ואלדד סומנר (בס) - לבוא לאולפן. בבוקר השיר כבר היה מוקלט".
רובינשטיין חוזר להפגנות: "חלק מהנשימה בימים שכאלה זה לצאת ולהפגין. אין ברירה כשהדבר הזה שנקרא מדינה לא באמת מנוהל. היא כמו ספינה ששטה בים ללא קברניט".
רובינשטיין הוא תל-אביב בן 50. מנעוריו הופיע בלהקות. לאחר שלא התקבל ללהקה צבאית, שירת בתותחנים. כשהשתחרר, נסע לעשות מוזיקה בניו-יורק, שם לצד "הופעות בפאב שכוח אל בווילג'", כדבריו, הצליח להשתחל לתחנת טלוויזיה מקומית. מאז שילב עשייה טלוויזיונית, בעיקר בערוץ 10, עם מוזיקה. רובינשטיין הוציא שלושה אלבומים ושני ספרי שירה. הוא מרבה לשתף פעולה עם אמנים אחרים ובעיקר הוא גאה בשיתוף הפעולה שהיה לו עם המלחין נחום היימן.
התרעות פיקוד העורף