שש שנים עברו למן מבצע צוק איתן וזיכרון הקרב הנורא בשכונת סג'עיה בפאתי העיר עזה איננו מש מאביחי הולנדר, אז סמל צוות ביחידת אגוז של גולני ומטיל צל כבד על חייו. הולנדר יצא משם הלום קרב. "אומר לך רק ילד/ לאבא יש עוד גלד/ מזמן, מאז ימי המלחמה/ רסיסים לא פגעו בגוף, רק בנשמה/ זה למה אבא לא נרגע", הוא שר לארי, עוללו, בשירו "לא נרגע" וצובט את לב כולנו.
"יותר קל לי לשיר את השיר מאשר לספר על פרטי הפרטים של הקרב ההוא", אומר הולנדר בן ה-28. "מזה שלוש שנים הוא הולך ונרקם אצלי עד שאני מרגיש בשל לשחרר אותו לעולם. זאת, במקביל לטיפול שעברתי ובו למדתי על הדבר הזה שנקרא פוסט-טראומה והוא השתלב לי עם תהליך כתיבת השיר".
מאז "צוק איתן" הולנדר איננו מפסיק לכתוב. "מכל מה שכתבתי החלטתי לצאת תחילה עם הסיפור האישי שלי", הוא מבהיר.
הולנדר בא ממשפחה דתית-לאומית פתח-תקוואית. כבן למורה למוזיקה, שמעתי וניגנתי מאז שאני זוכר את עצמי, בלי לחשוב שזה ייקח אותי פעם לכיוון מקצועי. חשבתי להיות פיזיותרפיסט, אולי לעסוק בפסיכולוגיה, משהו שקשור בטיפול בבני-אדם".
כשחזר, התהפך עליו עולמו. בעודו עובד זמנית בנגרות, בהיותו בגיל 23 נשרה הכיפה מקודקודו. "התחלתי להתבונן אחרת במציאות על האנושות בכללותה, לא כעמים-עמים ונפתח לי מסע אינסופי אחר עולם רוחני משלי".
לדבריו, הוא איננו יודע להגדיר את הכיוון המוזיקלי שלו. "אני לא כל כך מכיר את ההגדרות", הוא מודה בכנות. להולנדר יש מופע שבו הוא משתף את הקהל בסיפורו האישי ו"אני פותח יותר ויותר". הוא מספר, כי זה לא קל לו באשר הופעותיו אינטימיות אבל "אני יוצא מהן עם תחושה של כיף".
אבל, כאמור, ה"כיף" אצל הולנדר הוא בעירבון מוגבל. הלם הקרב איננו מרפה ממנו. חרדות. הזעות שכמו באות משום מקום. "זה לא נעים לקום לפעמים שטוף זיעה באמצע הלילה", הוא משתף. "מילא הדברים האלה שביני לבין עצמי. אבל כשיש התקפת זעם, זה כלפי אחרים. והם לא תמיד מבינים. לכן, כל כך חשוב ליידע את הציבור בנושא של הלם-קרב".
הוא נשוי לאלכס, "אשה מהממת" ועובדת בנק. באנימציית הקליפ נראים אב ובנו. זהו ארי, בנם בן השנתיים וחודש, שאליו הוא מכוון את השיר. "כשילד בוכה, אבא שלו לא אמור לכעוס עליו", כך הולנדר. "אצלי, זה לא רק מביא אותי לכעס, אלא מוציא ממני את כל הפחדים והחרדות ואז אני מתחיל להזיע ולהרגיש דפיקות-לב. מהנקודה שבה הילד רואה מה שקורה לאבא שלו כתבתי את השיר כדי שכאשר הוא יגדל, הוא יבין את הרקע".
הולנדר משתתף ב"מפתח-סול" (במובן נשמה) של קונסרבטוריון שטריקר בתל-אביב: "זהו פרויקט, היוצא מנקודת הנחה, שלא די בפסיכולוגים ובכדורים כדי לרפא את הטראומה, אז מטפלים דרך מוזיקה במי שנפצע בצבא בנפש. הקורונה פוגעת בתקציב הפרויקט ולכן, נרתמנו לגיוס תרומות".