יהודה עדר חוגג 70 ויוצא למסע דרך כל הצמתים החשובים של המוזיקה הישראלית

הגיטריסט הנצחי סיפר בראיון על היחסים עם חבריו ללהקת תמוז, הכישלון של דודה, העבודה עם שלמה ארצי ומאיר אריאל, הדחייה שספג ממנו עידן רייכל, ובית הספר רימון, שבו עברו כמעט כולם

אייל לוי צילום: עדי אבישי
יהודה עדר
יהודה עדר | צילום: שלומי יוסף
5
גלריה

תחשוב שיצאו מפה ג'יין בורדו ובניה ברבי. אני יכול לפתוח את המחשב ולהשמיע את 14 השירים הראשונים שיסמין מועלם כתבה אצלי. זה משאיר אותי במקום מסוים ילד. האנרגיות לא השתנו, והגיל לא מפחיד. מישהי כתבה 'גיל 70 הוא מדהים, ואתה עוד תגלה את זה'".

עדר נולד בכפר הנשיא, מזרחית לראש פינה, בימים שבהם הקיבוץ היה רחוק שנות אור מתל אביב. "היה לנו מורה מיתולוגי למנדולינה, מקס מדר", נזכר. "תחשוב על נער שגדל בשנות ה־50, אין מסביב כלום ויש משוגע לדבר שהכריח אותו לנגן. יש משמעות גדולה לעובדה שהאצבעות זזות בגיל צעיר, ולא משנה אם זו מנדולינה או גיטרה. מקס תמיד אמר 'אתה מוכשר, סע לחיפה ותלמד'. אמרתי שאני לא נוסע לשום מקום. אהבתי את הקיבוץ. אחרי מלחמת ששת הימים התחברנו למתנדבים ולאווירה של סקס, סמים והרבה רוק'נרול. היה זה אחד מהם שהביא את 'סרג'נט פפר' של הביטלס, פחות או יותר בזמן שיצא. לכן היה משהו מנותק מתל אביב, אבל גם מאוד עדכני".

עדר מאז הוא גיטריסט בהגדרתו. כשישבנו במשרדו, בבית הספר רימון, בצד נחה לה הגיטרה החשמלית, פנדר סטראטוקסטר, מודל 72', שקנה בחנות "חלילית" בכיכר השעון ביפו ומאז היא מלווה אותו, כי גיטריסטים גדולים נשארים עם אותו כלי עד שאחד מהם מתפגר. "גיטרה היא סמל חיי", הסביר. "כתבתי תקציר של מה שאני רוצה להגיד לך ובראש העמוד רשמתי 'גיטריסט', כי במשך השנים, גם כשבניתי את בית הספר, חתמתי 'יהודה עדר, גיטריסט, נשיא רימון'. גיטרה היא המפלט הגדול שלי".

לכן כשהשתחרר מלהקת הנח"ל היה ברור לעדר שהוא והגיטרה צועדים ביחד לתחנה הבאה. "ידעתי שאני מצטרף ללהקת תמוז עוד בחודש האחרון בלהקת הנח"ל", הוא מספר. "הם פנו לאיתן גדרון, הבסיסט, והוא הציע שאצטרף ביחד איתו. בהתחלה הסבירו שאין מספיק כסף, אז הוא היה נדיב ואמר 'יהודה ואני נתחלק בשכר'. מאוד אהבתי את שלום חנוך בעבודתו עם אריק איינשטיין, אבל את אריאל זילבר לא הכרתי. כשאיתן אמר 'בוא נצטרף לתמוז', אמרתי, 'אבל הם זקנים'. אריאל מבוגר ממני בשמונה שנים, ושלום בחמש, ואילו אנחנו היינו צעירים ובועטים ורצינו להקה משלנו. איתן אמר בחוכמה 'פה יהיה יותר פשוט'. התחלנו לעשות חזרות בביתו של שלום ברמת גן".

להקת תמוז
להקת תמוז | צילום: ז'ראר אלון

אחרי תמוז עדר החליט לשנות כיוון והמריא לבוסטון ללמוד מוזיקה במכללת ברקלי. הוא עשה זאת עם אשתו הטרייה, מיקי קם, שהכיר בלהקת הנח"ל. "התחתנו ב־76' ואנחנו מתכוונים לרגל יום הולדת 70 להתחתן פעם נוספת, היא כבר הציעה לי נישואים. בפעם הראשונה התחתנו במסיבה משותפת עם אחותי שלומית ובעלה, חברי הטוב, הרי ליפשיץ. הפעם נעשה זאת לבד. יש לשנינו מופע שנקרא 'אהבה בת עשרים פלוס' שהתחלנו בזמן הקורונה. אני מספר על דברים חשובים בחיי והיא אומרת שם 'יהודה תמיד הסתכל על הקיר וכששאלתי על מה הוא חושב, ענה: בואי נתחתן, אני רוצה לנסוע לבוסטון'. היא המריאה איתי לארצות הברית לשלוש שנים, למרות שהייתה לה כאן קריירה מטורפת. היא אכלה קש, עבדה שם כגננת ובעצם פרנסה את הלימודים שלי. פעם אחרת כשראתה אותי בוהה בקיר ושאלה 'על מה אתה חושב?' עניתי 'אני מקים בית ספר למוזיקה'. אמרה 'בסדר'. אני תמיד אומר לה 'תודה', כי כשיש חלום, אתה לא צריך שהסביבה תתמוך, אלא בסך הכל שתגיד 'בסדר'".

כשעדר חזר מארצות הברית, הוא תכנן לשנות כיוון, הרי העולם נפתח בפניו. מוזיקה קלאסית, ג'ז, חשב על משהו יותר רציני, אבל היה זה סנדרסון שהקים בתחילת שנות ה־80 את להקת דודה עם גידי גוב, שהבהיר לו שהוא חייב להצטרף. "היה משהו לא שלם בדודה", עדר מנסה להסביר את הכישלון. "היינו להקת רוק'נרול, והקהל הכיר את גידי ודני כמצחיקנים ולא היה מוכן לקבל את זה. היינו מגיעים לקולנוע 'רינה' בחולון, אלף מקומות ושורה אחת מלאה. השמיעו אותנו ברדיו, והיו לנו להיטים כמו 'לידיה הלוהטת', 'אלף כבאים', 'ערב אבוד', אבל זה לא קשור, הקהל לא היה מוכן, והשקענו כמעט שנה בעבודה יומיומית, שנגמרה במפח נפש. אז אמרתי שכל פעם אני נכנס לפרויקט שמתפרק וזה לא מוצא חן בעיניי. מיכאל תפוח הציע לי להפיק את האלבום 'קלף' של דויד ברוזה, חוויה מאוד מדליקה".

להקת דודה
להקת דודה | צילום: יעקב סער לע''מ
מסע הבחירות של מאיר אריאל
מסע הבחירות של מאיר אריאל | צילום: אלי דסה

ב־36 השנים שעברו מאז הקים את בית הספר רימון, עדר מקבל כל פעם את הדבר הבא עוד לפני שהוא מגיע למצעדים, או צובר מיליוני צפיות ביו־טיוב. הוא משמש כיום כנשיא וכראש מגמת הלחנת שירים. "מיקי טוענת שאני מכשפה שרואה דברים שאחרים לא מבחינים בהם", צחק. "היכולת שלי היא לזהות כוח ולעבוד איתו. יום אחד באתי לרימון, ועל המדשאה הבחנתי במישהי שהלכה עם אחד התלמידים מכות בצחוק, השפריצה עליו מים. שאלתי 'מי זו?', והוא אמר 'כדאי לך לשמוע אותה'. היא נכנסה אליי לחדר יחפה, ואני אומר 'נגני שיר'. אחרי 30 שניות ביקשתי שלמחרת תבוא עם ההורים. מארינה מקסימיליאן בלומין שרה אז עם אמא שלה בהופעות של מוזיקה קלאסית, לא הכירה בכלל חומר ישראלי. אמרתי להורים, 'הבת שלכם היא המצאה, שהולכת להיות כוכבת ולא רק בישראל'. הם אמרו 'אנחנו יודעים'".

יסמין מועלם
יסמין מועלם | צילום: ירדן רוקח
תגיות:
יהודה עדר
/
בית ספר רימון
/
מעריב סופהשבוע
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף