"המשפחה סיפרה לי כמה קשה היה לה לבוא להופעה שלי וכמה עצב מלווה את בני המשפחה, אבל כשהם ראו אותי על הבמה והבינו שאפשר להירפא מהמחלה, הם קיבלו כוח ואופטימיות. באותו רגע הרגשתי שהייתי שליחה של דבר טוב”.
ההתמודדות עם המחלה ההיא גרמה לרז להתקרב לדת: “גדלתי בבית דתי, אבל אחרי שהבראתי מהמחלה ואחרי שהרופא אמר לי שאני צריכה להתפלל – זה התחזק אצלי פי כמה וכמה”.
ב־8 בספטמבר (20:30) תעלה רז מופע חדש בשם “הד קולך” בטוקהאוס בתל אביב, שמוקדש למשוררות הגדולות. “בחרתי לקרוא למופע ‘הד קולך’ כי יש לכך משמעות דואלית: אני מציגה בו גם את הד קולי, כשאני שרה, וגם דרך קולי אני משמיעה את קולן של המשוררות”, היא מסבירה.
“אני מבצעת בו שירי משוררות שאני אוהבת ומעריכה כמו רחל שפירא, לאה גולדברג, רחל, תרצה אתר ונעמי שמר; אלו משוררות חשובות בזמר העברי שהשירה שלהן איכותית ונוגעת ללב. כתבתי וערכתי את קטעי הקישור, ואני מופיעה עם שני הנגנים המופלאים שלי, גלעד שפירא (פסנתר) ואודי ורזגר (כלי נשיפה). אני משלבת פה את נקודת המבט שלי, מהיכרותי האישית עם חלק מהמשוררות”.
במופע יבוצעו שירי משוררות שמזוהים עם רז (דוגמת “בארץ אהבתי” של לאה גולדברג, “שלג על עירי” של נעמי שמר או “חלומות” של רחל שפירא) לצד קלאסיקות נוספות כמו “זמר נוגה”, “אדבר איתך”, “ימים לבנים”, “הלילה הוא שירים” ו”משירי ארץ אהבתי”.
“בחרתי שירים שנועדו לרגש את הקהל כי זו המטרה שלי, לרגש את הקהל, לדבר ללבו ולגרום לו להקשיב למילים”, היא אומרת. “המנגינות חשובות, אבל הדגש העיקרי הושם על המילים. קח למשל את השיר ‘ביום זה’ של גולדברג, שהלחין מוני אמריליו. זה שיר שבו היא כותבת על היום שהוא ‘יפה ומלא, גדוש ופשוט’. במשפט אחד היא מתארת את כל מה שאנחנו צריכים, שנפקח את העיניים ובכל יום יקרו לנו דברים טובים”.
סגירת מעגל
רז (67) נולדה וגדלה בירושלים והחלה לשיר עוד כילדה, עד כי זכתה לכינוי “הזמיר מירושלים”. לא מעט משיריה הידועים עוסקים בבירה, בהם “לכל אחד ירושלים”, “עיר ואם” ו”שלום ירושלים”. בגיל 11 החלה את קריירת השירה שלה, תחילה כסולנית במקהלת בית הספר ובהמשך בפסטיבל כישרונות נוער ירושלמי שבו זכתה במקום הראשון.
בתיכון למדה באקדמיה למוזיקה, ואף השתתפה בתוכנית הכישרונות הצעירים של “קול ישראל” “תשואות ראשונות”. מי שראה אותה שם היה אלוף פיקוד המרכז דאז רחבעם זאבי, שרצה לצרפה ללהקה הצבאית, עוד בטרם קיבלה צו ראשון.
“התגייסתי סמוך למלחמת יום הכיפורים והצטרפתי לצוות הווי פיקוד מרכז”, היא מספרת. “בתוכנית הראשונה שלי בצוות ההווי שרתי את ‘אי שם בבקעה’. היו חוויות לא קלות בהופעות בפני חיילים במוצבים בזמן המלחמה, ואחרי המלחמה צורפתי לצוות הווי חטיבת הצנחנים.
"מי שמונה למנהל המוזיקלי של הצוות היה מוני אמריליו. מוני הזמין אותי אל ביתו ברמת השרון ביום גשום וביקש שאשיר. הוא זימן אליו את שאר חברי הלהקה, אבל בדיעבד הוא אמר לי שהיה ברור לו שאת השיר שהלחין למילותיה של לאה גולדברג ‘בארץ אהבתי’ - הוא מייעד לי. זה היה מרגש. השיר צעד במקום הראשון במצעד הפזמונים לא מעט זמן”.
רז השתתפה בתוכניתו של צוות ההווי, “בארץ אהבתי”, וביצעה כסולנית את “אגדת שלושה וארבעה”, “לכל אחד ירושלים”, “צלילי גיטרה” ו”למה לא”, שהפכו ללהיטים גם כן. הפופולריות שלה הובילה אותה לחתום על שנת קבע בלהקת פיקוד המרכז, אז גם הוציאה תקליט סולו ראשון (“עם רוחמה”) שיצא בשנת 76’ וכלל להיטים כמו “ההר הירוק תמיד” ו”ערב קיץ ויונים”.
עם שחרורה מהצבא חתמה במשרדו של האמרגן שלמה צח, למדה במדרשה למורים למוזיקה וכן למדה נגינה על פסנתר קלאסי. בשנת 1977 זכתה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר “רקפת”, שהפך גם לשיר הנושא של אלבומה השני.
בשנת 1979, במהלך אחת מהופעותיה בצרפת, פגשה במלחין יאיר קלינגר, שהתגורר באותה עת בפריז. קלינגר השמיע לה לחן שכתב לזמרת הצרפתייה ניקול ריו וביקש ממנה להקליט אותו בעברית.
“יאיר חשב שהשיר מתאים לגון קולי, השמיע לי אותו תוך שהוא מנגן על הפסנתר ומיד התאהבתי במנגינה”, היא משחזרת. “כשחזרתי לארץ נפגשתי עם רחל שפירא, שכתבה טקסט בעברית ללחן, והשיר ‘חלומות’ נולד. מההתחלה הייתה לי תחושה שזה הולך להיות שיר גדול. הרגשתי את הפוטנציאל שלו בדיוק כמו שהרגשתי את הפוטנציאל של ‘בארץ אהבתי’. בימים אלה סיימתי להקליט שיר שרחל שפירא כתבה ויאיר קלינגר הלחין, כך שזו סגירת מעגל מרגשת”.
זמן לעצמי
מאז ועד היום מקפידה רז להקליט ולהופיע. בתקופת הקורונה אף הקליטה שיר חדש של לאה נאור ומוני אמריליו, “בשורה טובה”. במקביל היא מורה לפיתוח קול וליוגה.
התרעות פיקוד העורף