על המופע "רוצה ויהיה" משירי ולדימיר ויסוצקי, סיפר: "ויסוצקי זה עוד אדם מוכשר מאוד שמתוך כמה מאוד מוכשרים שהיו וקיימים בעולם. אני חושב שמה שהשתנה זה האבולוציה של רצונות. האגו של היום הוא קצת יותר מלוכלך, אכזרי. אנשים רוצים להצליח. בתקופה של ויסוצקי, שזה לא הרבה זמן, אבל למזלי הצלחתי להיות קצת שם, אנשים רצו להציג אומנות וגם להצליח".
הוא המשיך: "המושג הזה של להציג עומק, פחות משחק היום. גם אז הוא רצה להיות מפורסם, ללא ספק בתת מודע הייתה לו המטרה הזו והחלום הזה, היה מאוד קשה להגשמה. אבל העומק הספרותי, המחשבה, התנאים שסביבו, נתנו סדר עדיפויות אחר. הוא יצר מילים, היה משורר".
"אני לא אומר את זה חס וחלילה בציניות, אנחנו כל הזמן נמצאים בתהליך אבולוציוני כזה, האגו היום מיוחד", הוסיף דוכין. "אנשים רוצים כאן ועכשיו, לקנות, להצליח, לקנות לעצמם בית, רחוב, אם לא מספיק רחוב אז עיר. זה רץ הרבה יותר מהר, הרצונות, אבל זה מדחיק הצידה את התשוקה לאומנות. אני מרגיש שמה שהיה מאוד עכשווי, תוך 30 שנה הופך לנישה ספרותית. זה חלק מהאבולוציה שלנו שאני מקווה שייזכר כפרק זמני, כי אפשר להגיע לריקנות הרבה יותר גדולה, גם באומנות".
על שירו "ביננו", אמר דוכין: "האמת היא שמרוב שעשיתי לפעמים אני מרגיש טיפה כבר מבולבל ממה עשיתי ואיפה אני זוכר".
התרעות פיקוד העורף