לבוש בחליפת ז'קט ורודה המעוטרת בפרח אדום וגדול, אביב גפן עלה אל במת המופע החגיגי שלו בשעה 20:50, והזכיר לנו שהשנים בהחלט עשו את שלהם והשחור והקודר שהיה מאופיין איתו כבר נחלת העבר. היום יש אביב ורוד, תתמודדו. אה, אבל כדי שלרגע לא תשכחו שמבפנים הצבע לא השתנה, הוא בחר לפתוח עם השיר "אני שונא". בדיוק כשראינו שמחת חיים מבצבצת מדש הבגד.
למען האמת, המופע התחיל קצת חלש. גם תרתי משמע בסאונד, אבל אם באנרגיות הירודות של כמעט כל מי שהיה על הבמה. משהו שם היה נראה לי מבולבל ומפוזר, אולי בגלל המצב, ואולי בגלל הסיבה האמיתית שהתבהרה לי בהמשך. כבר אחרי כמה שירים בודדים אל תוך ההופעה, גפן עצר כדי להתייחס למצב בהומור השחור שלו: "הנחתי את המשטרה שהקהל שלי תמיד חרד ותמיד חושב טיפה על המוות בסוף כל יום, אז אפשר גם בפארק הירקון".
אחרי עוד כמה מלהיטיו של הזמר, ביניהם "השיר שלנו" והשיר החדש "ורוד מבריק", גפן שוב עצר למען המצב הביטחוני, והפעם הקדיש את השיר "עורי עור" לתושבי הדרום, לא לפני שהבטיח להם הופעה נוספת ומיועדת רק להם. "זה מסר חשוב יותר מכל שיר - שבחרנו בחיים, אף אחד לא ישתיק את ישראל", הצהיר הזמר, כשרגעים ספורים אחרי מילותיו התרחש יירוט היישר מעל ראשנו.
בשלב זה הקדיש אביב שיר לאביו, כזה שכתב במיוחד בשבילו אחרי מותו, העונה לשם "אחכה" - ולפתע הכל הסתדר. הנפש הקפוצה של הזמר השתחררה כאילו נפתחו שערי שמיים, והמילים המרגשות עלו להן מעלה וכיסו את הפארק כמו עננה מלטפת. ואז הכל היה ברור, חשבתי לעצמי שכולנו אמש בפארק הירקון בעיקר כדי לחלוק כבוד אחרון למשורר האהוב. שההופעה לא בוטלה רק לזכרו ושאביב החליט לתת לחיים להמשיך, כי של אביו יהונתן נגדעו.
את המופע המדהים, הסוחף והמרגש של גפן הוא סיים, איך לא, עם "עכשיו מעונן", שהיה גולת הכותרת של כל נשק רוק עד כה. אה, וכמובן עם מסר פוליטי וקריאה לשלום בין העמים, אתם יודעים, אביב גפן.
הזמר מילא שעתיים ועשרה של מוזיקה משובחת, אורחים מפתיעים ומיוחדים ובעיקר אווירה של נוסטלגיה בלתי נגמרת. הוא הוכיח שהשנים עשו לו טוב, שהוא התעדן, שהוא לא שכח את הצד האפל שלו, ובעיקר לא שכח שלפני שהוא היה מיינסטרים מוחלט, הוא היה שייך קודם כל אל הקהל שלו.
אז למרות המצב הבטחוני והחרדה שאפפה את הפארק, ועל אף אווירת האבל שהייתה בהתחלה על הבמה, אביב גפן ממש לא אכזב - ויתרה מכך, אפילו הצליח להפתיע לטובה. כנראה שלא סתם איש עם קול לא מאוד יפה הצליח להפוך לאחד הזמרים המשפיעים ביותר במוזיקה הישראלית. ולחיי נשף הרוק ה-12.