אמש הועלתה ההצגה "כנר על הגג" על בימת היכל התרבות בת"א, בהובלתם של נתן דטנר בתפקיד טוביה החולב, סנדרה שדה בנעליה של גולדה, ועוד רבים וטובים שהפיחו לשון עברית בקלאסיקה היהודית שהוצגה לראשונה בברודווי של שנות ה-60'.
המחזה, על פי הסיפור "טוביה החולב" של הסופר שלום עליכם, ערך כשלוש שעות ונותר נאמן למקור; עד כדי כך, שמכורים אדוקים של הסרט בכיכובו של חיים טופול ז"ל יוכלו לדקלם את שורות התסריט בעל-פה כמעט.
העלילה נסובה כאמור סביב טוביה, מוכר מוצרי חלב כפרי מאנטבקה ולו חמש בנות שחלקן הגיעו לגיל בגרות ותרות כעת אחר בעל וחתונה, אלא שהסיפור מסתבך כאשר אחת מהן לא מרוצה מהשידוך שסודר לה, השנייה מתאהבת במורה קבצן מקייב, והשלישית נישאת לגוי.
טוביה מנסה להישאר נאמן למסורת ולשמור על ערכי המשפחה תוך התנהלות בסביבה עוינת של שלטון הצאר ברוסיה שהוביל לגל גדול של פוגרומים ביהודים. הוא מתבל את משפטיו בציטוטים מהמקורות שאת רובם הוא ממציא בעצמו, כך שההצגה, המלווה בתזמורת חיה, שופעת הומור יהודי עשיר לצד השירים המוכרים והאהובים: "לו הייתי רוטשילד", "ינטה", "מסורת", "זריחה, שקיעה", ועוד.
דטנר, שדה ושאר השחקנים מעניקים לצופה חוויה אותנטית ומרתקת של יהדות אירופה המשתנה שעוברת סדרת מהפכות, ועל כך גם ליבת המחלוקת בין הדור הצעיר והמורד לזה המבוגר שחושד ב"סגנונות החדשים", כפי שהוא מכנה זאת. חווה, בתו השלישית של טוביה, מעמידה את המשפחה בפני הניסיון הקשה מכולם כאשר היא בוחרת להתחתן עם פיידקה הרוסי, ובכך לא עושה הנחות לאחת הפרות הקדושות ביותר ביהדות - ההתבוללות.
הבימוי הרגיש מעצב על הבמה קול צלול ועוצמתי של חוויות החיים דאז, שזורים בתוך הכיעור של עיירת השטעטל הטיפוסית, עם קטעי ריקוד חסידיים מסחררים שיגרמו לכם לנוע בכיסא ולהיסחף אל תוך מציאות הנדמת כרחוקה ואולי היא לא כל כך בעצם.