אסתי זקהיים בביקורת חריפה: "הממשלה - חבורת ערפדים שמפיצה שנאה"

בימים אלה קיבלה זקהיים בשורה כשזכתה בפרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו לשנת 2023 כשחקנית לקולנוע ולתיאטרון. "זקהיים היא עמוד האש לפני המחנה, בכישרון, באישיות ובנתינה על המסך ומחוצה לו. אסתי יוצקת לכל דמות שהיא משחקת, את הכריזמה והחוכמה שלה", נכתב בנימוקים לפרס.

"זה היה מאוד מפתיע ומרגש", היא אומרת. "זה מגיע אחרי שנה עמוסה בה אני גם משחקת בהצגות, גם שיחקתי בסרט 'השתיקה' ובסדרה 'מלאך משחית' וריגש לקבל את הטפיחה הזו בשכם ועוד משופטים שלא יצא לי לעבוד איתם (קרן ידעיה, דובר קוסאשווילי ואיילת מנחמי) ונימוקיהם ריגשו אותי וגרמו לי לראות שהם ממש רואים אותי.

"הם כללו את העובדה שאני לא רק שחקנית אלא גם פעילה חברתית, מתנדבת ולוחמת למען השחקנים והתרבות המקומית. זה פרס משמעותי ולא מובן מאליו. הרגשתי שרואים אותי ומעריכים אותי".

"מבחינתי, אני אף פעם לא מסכמת רגעים בחיים. כשהייתי בשח"ם היו פעמים שהייתי יוזמת הפגנות מול הכנסת ורואה שרק עשרה איש באו, ואין גב אבל המשכתי. אני מרגישה שאני תמיד חייבת להמשיך להילחם ולעמוד על שלי כי זאת אני, ואני לא יכולה אחרת".

"ובאמת, אתה רואה יותר סטודנטים וסטודנטיות למשחק מתלוננים. יש למאבק אפקט. זה לא שאפשר להכחיד את זה אבל אפשר להפחית מקרים של הטרדות ולשם כך פעלנו ועדיין פועלים".

זקהיים גם מאירה זרקור על פעילותה עם חברותיה בפורום יוצרות תיאטרון בכדי להגדיל את מספר הבמאיות בתיאטרון. "אנחנו נלחמות על זה שתהיינה יותר במאיות בתיאטרון ובבתי ספר למשחק וזה נושא פרי. אומנם אנחנו רק בדרך ובושה שזה עדיין לא קרה לגמרי, אבל דברים מתחילים לזוז. זה יקרה. בתיאטרון יש 13% במאיות בעוד הנשים הן 50% מהתעשייה אבל אנחנו לא נוותר".

"תפקיד במתנה"

"יש בסרט הזה כוח בכך שהוא כל כך אנושי ומשפחתי ובגלל זה הוא אוניברסלי ושורד את מבחן הזמן. זה סיפור משפחתי שנוגע גם לילדים וגם למבוגרים, וזה סרט שמראה משפחה לא מתפקדת שאפשר ללמוד ממנה. מהבחינה הזו הסרט על־זמני וזה הכוח שלו". לאחרונה כיכבה בסרט נוסף של זרחין, "השתיקה".

"מיסודי אני תמיד אומרת את דעתי ומעולם לא חששתי להביע דעותיי בפומבי או להפגין", היא אומרת. "כשאני מפגינה בקפלן אומרים לי 'וואי, איזו אמיצה את!', אבל אני מפגינה מגיל 16. מעולם לא שתקתי ולהפגין זה חלק ממני. יכול להיות שזו טיפשות אבל אני תמיד מפגינה על דברים שאני מאמינה בהם מבלי לחשוב על ההשלכות. לכן אני גם לא בממסד. הבחירות שלי הן בחירות להיות בהפגנות, ואני לא תלויה בתיאטרון ולא מפחדת. מקסימום לא ירצו אותי בתיאטרון מסוים.

"אני ברוך השם עושה עוד הרבה דברים והכל בסדר. אני לא רוצה לפחד. מספיק מנסים לסתום לי את הפה כאישה, כיוצרת וכשמאלנית. אז אני לא סותמת".

"אוהבת אנשים"

בלהט הרגע זקהיים גם מספרת על הבית הפלורליסטי שבו גדלה והשפיע על השקפת עולמה. "גדלתי בבית שבו אמא שלי היא מרכז־ליכוד, בן זוגי הוא דתי ימני, ובני דודים שלי קיבוצניקים. אני חיה בתוך פלורליזם, ואנחנו כל הזמן עובדים על לשמור על שיח מכבד. בערב ראש השנה יש לנו ארוחה משפחתית ויהיו שם אורחים מכל גוני הקשת ואנחנו מקפידים שלא לדבר בארוחה על הדברים האלה. אנחנו לומדים לכבד אחד את דעתו של השני, ובית הגידול הזה גורם לי להיות הרבה יותר סובלנית. דעות פוליטיות מעולם לא היו אצלי אישיו. אני אוהבת אנשים באשר הם אנשים".

"תראה לי שר או איש ציבור אחד משלהם שאמר פעם משהו מקורי, מעניין, בעל חשיבות. שעשה פעם משהו באמת. שהציע משהו, שקידם משהו, ששיפר משהו. כשאני חושבת עליהם, בכל הפרמטרים, אני רואה בעיקר חבורת ערפדים שהתמחתה בזריעת שנאה ופירוד בעם, שקועים בחלומות סיפוח וכמובן בניין בית מקדש שלישי ומדינת הלכה. ובדרכם להפיכה ולמדינת הלכה, הם יחסלו את מערכת המשפט, מערכת החינוך, התרבות והתקשורת".

"אקט, ארגון עובדי הקולנוע והטלוויזיה, התריע השבוע מפני פגיעה בתקצוב וההשקעה בהפקות מקור ישראליות בעקבות הצעת חוק השידורים שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי. התזכיר מאפשר הורדה גורפת של שיעור ההשקעה של הגורמים הגדולים והמפוקחים ביצירה מקורית ישראלית. בנוסף, ציינו באקט את החשש מפני פגיעה בתאגיד השידור הישראלי באמצעות הכוונה למנוע ממנו אפיקי הכנסה כגון שידורי פרסומות והטלת חובה עליו לאפשר שימוש חינמי בכל תכניו, ואת ביטול הרגולציה המחייבת השקעה בהפקות תעודה.

"אז זה לא רחוק שבין קיצוצי משרד התרבות בתקציבים לתיאטרון, לפסטיבלים, ולפרינג' והפניית הכספים למקומות אחרים לבין תעלולי קרעי - חוק התקשורת והניסיון להשתלט על השידור הציבורי ולפגוע בתקשורת חופשית וביצירה הישראלית, נגיע מהר מאוד למצב שאין מוזיקה, אולי גם לא שירת נשים. אין הצגות, אין צילומים, אין מופעים, אין תערוכות, אין פסטיבלים, אין עיתונות, אין ביקורת. הממשלה מכבה לנו את האור, שוב ושוב ושוב. ויהי חושך. בושה".