"העיר עכו מתאפיינת בשווקים, בחנויות, במסעדות, ברחובות יפים. הפסטיבל נותן הזדמנות לבעלי העסקים להרוויח, תורם גם לתפוסה מלאה במלונות ובצימרים שבסביבה. זה נותן בסיס טוב לכולם", אומרת ליזו אוחיון, מנכ"לית פסטיבל עכו הבינלאומי לתיאטרון אחר ומפיקה ראשית.
"בעלי עסקים בעיר יכולים ליהנות מהפסטיבל וגם להתפרנס. יש אנשים שגם פותחים דוכני מזון ומכירה, חלק מתושבי העיר עובדים בהפקה.
מבוסס על סיפור אמיתי: עמרי בקר מביים את "Dreamless" בפסטיבל עכו
עם אלה לי, מיקי קם ועודד פז: מחזמר משירי צביקה פיק יעלה בחנוכה
היה לנו חשוב שתושבי העיר ייטלו חלק בכך ויתפרנסו בכבוד. כולם נהנים ומרוויחים מזה. השנה אנחנו עושים במהלך הפסטיבל גם מתחם קמפינג שיכלול אפשרות לינה באוהלים ושקי שינה, ויהיה גם פסטיבל בירות פרמיום ממבשלות בירה בוטיק מהארץ ומהעולם".
פסטיבל עכו הבינלאומי לתיאטרון אחר, שיתקיים בחול המועד סוכות, ב־1־4 באוקטובר, חוגג את שנתו ה־44 עם עשרות הצגות, מופעים ומופעי חוצות ברחבי העיר. מטרתו להעניק ליוצרים צעירים וליוצרים אלטרנטיביים, שאינם חלק מהתיאטרון הממוסד כגון: פרינג', תיאטרון ניסיוני, תיאטרון אלטרנטיבי, אוונגארד ועוד אפשרות ליצירה אחרת ושונה.
הפסטיבל גם משקף במהותו מגוון רחב של קולות ונושאים קיומיים וחברתיים דרך יצירותיהם של הכותבים, היוצרים והשחקנים ומעלה על הבמות נושאים כמו התמודדות עם הלם קרב, עיסוק בפילוג ובשסע החברתי, התמודדות עם פוסט טראומה מינית, התמודדות עם זקנה והתגברות על אובדן, ואפילו ישנה הצגת מחקר על חוויית הסלואו הראשון שלנו והזמנה לריקוד.
מופעי הפסטיבל יתקיימו במתחם אולמות האבירים מימי הצלבנים, שהוכרז ב־2002 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. הפסטיבל בנוי מכמה מסגרות עיקריות: התחרות היוקרתית שבה מועלות הצגות "תיאטרון אחר", הצגות חממה המהוות הזדמנות לבמאים וליוצרים בתחילת דרכם, הצגות אורחות מהארץ ומחו"ל, מופעי חוצות רבים, מופעי אומנות, תיאטרון רחוב ועוד. גם השנה במסגרת הפסטיבל ייערך ערב הוקרה ליעקב אגמון ז"ל, מעמודי התווך של התרבות הישראלית שהטביע את חותמו על התיאטרון הישראלי לאורך שנים ואף שימש כמנהל האומנותי של הפסטיבל בשנות ה־90.
סקנדל ופסטיבל
"אני נרגשת מאוד", אומרת אוחיון, 44, העומדת בראש הפסטיבל זו השנה השלישית והמכהנת כראש מנהל קשרי קהילה בעיריית עכו, חברת דירקטוריון ברשת המתנ"סים ובחברה הכלכלית, וגם יו"ר איגוד מנהלי לשכות ראשי הרשויות בשלטון המקומי. "אנחנו משווקים את הפסטיבל לשוחרי תרבות, למי שאוהב יצירה מקורית, פסטיבלים, אוכל טוב. יש פה הכל מכל, וזה מושך אלינו קהל.
מדובר על פסטיבל ענק ואנחנו עושים הכל כדי שיהיה הכי מושקע ויצירתי בדגש על יצירה מקורית וחיבור לתושבי העיר. תושבי העיר הם חלק מוועדת ההיגוי, וגם חלק מבמה קהילתית גדולה שבה ניתנת הזדמנות גם להם להופיע. אגב, ברגע שאנחנו מסיימים פסטיבל, אנחנו מיד מתחילים לעבוד על הפסטיבל הבא".
כמה מבקרים צפויים להגיע?
"בשנה שעברה הגיעו ביום כ־70 אלף איש. נקווה שהשנה יהיו הרבה יותר. זהו הפסטיבל השלישי בגודלו בארץ. הושקעו בו השנה חמישה מיליון שקלים, כשהמממנת העיקרית היא עיריית עכו. התקציב נתמך גם על ידי משרד התרבות והספורט, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ומפעל הפיס. במסגרת התקציב הזה גם העליתי את שכר האומנים והיוצרים ב־25% לעומת שנים קודמות ולעומת פסטיבלים אחרים. העלינו באופן גורף ללא שייכות השחקנים לאיגוד זה או אחר, וכולי תקווה שזה יתגלגל גם למקומות נוספים בארץ".
מה הניע אותך לקבל את החלטה?
"אני חושבת שלתרבות יש מקום חשוב ביותר בחברה הישראלית וצריך לתגמל בהתאם, ככל שניתן, את האומנים. אומנים זו נקודה שמאוד חשובה לי. הם שמים את כל נשמתם ביצירה שלהם. אני רואה כמה הם מתאמצים. אנחנו נותנים אכסניה לכ־300 אומנים. הצלחתי להעלות להם את השכר, גם בזכות איגום משאבים שעשינו, בזכות עובדי עירייה שנרתמו לעזור.
למשל, לא לקחתי מפיק חוצות, אלא הובלתי את ועדת החוצות יחד עם שלושת חברי הוועדה, אז זה גם חוסך כסף. במקום להוציא חלק מהדברים למיקור חוץ, אז בהובלתם של ראש העירייה שמעון לנקרי המשמש גם יו"ר ועדת ההיגוי של הפסטיבל, העובדים בעירייה נרתמו לעזור. יש גם תושבי העיר שמתנדבים. כל זה מסייע לנו לשלם יותר לאומנים".
אירוע יקר
לדברי אוחיון, יוקר המחיה מורגש כיום גם בכל הקשור בהפקת הפסטיבל. "אם למשל אני הולכת לספק במות, אז מה שעלה לי בעבר 50 שקלים למ"ר, היום עולה 120 שקלים למ"ר", היא אומרת. "כתוצאה מיוקר המחיה, העירייה העלתה השנה את תקציב הפסטיבל לעומת שנה שעברה, השקענו עוד כ־400 אלף שקל אקסטרה, וכאמור גם עובדי העיריה נרתמו לסייע. לפני כחודשיים היה אצלנו בביקור שר התרבות מיקי זוהר. הסברתי לו ששיטת התקצוב הנוכחית של הפסטיבלים צריכה להשתנות.
"השיטה בעייתית הרבה פעמים מהבחינה הזו שהיא נותנת תקצוב דומה לפסטיבלים גדולים וקטנים, כאשר הגדולים - ואנחנו כאמור אחד משלושת הגדולים - צריכים לקבל יותר. באותה נשימה אני גם מאוד שמחה שהתרבות גדלה, שיש ריבוי פסטיבלים, שאנשים יכולים ליהנות, כי תרבות מגשרת ומחברת. אבל פסטיבלים צריכים להיות מתוקצבים בהתאם לגודלם. בנוסף, באותה פגישה עם השר גם העליתי בפניו את נושא שכר האומנים, שאם אני רוצה לתגמל אותם - מה שחשוב לי - אני לא יכולה לעשות זאת בתקציב הקיים. בכל זאת כן עשיתי זאת השנה בתקציב הקיים, אבל הייתי שמחה שייקחו גם את זה בחשבון כשהם מתקצבים. השר ביקש שנקבע ישיבה עם אנשי משרדו ונגיש לו תוכנית".
אפרופו יוקר המחיה, מהי עלות הכרטיסים לפסטיבל?
"מחירי הכרטיסים להצגות הם בהחלט שווים לכל נפש, 80 שקל מחיר מלא, ו־60 שקל בהנחה לסטודנטים, לחיילים, לתושבי העיר, לחברי איגודים. כמו כן, כל המרחב הציבורי, דהיינו אירועי חוצות, הם ללא עלות".
לדברי אוחיון, העובדת בעירייה כ־20 שנים ושהחלה את דרכה כראש לשכת ראש העירייה, הרי שמבחינת ניהול הפסטיבל "האתגר המרכזי זה בעצם לקחת את כל ההפקה המדהימה והגדולה הזאת, לגעת בכל הפרטים, לחבר את כולם כחוט השני ושהכל יתפקד", היא אומרת. "השלם פה הוא ענק. קיבלתי הזדמנות מראש העירייה שהאמין בניהול וביכולות האסטרטגיות שלי, ואני משתדלת להוכיח את עצמי.
"בנוסף לכך, אתגר עיקרי, בעיקר במצב החברתי־פוליטי שאנו נמצאים בו היום ושמשפיע על כולנו, זה לאסוף את כולם, לדבר אל כולם, שכל אורח יוכל לבוא ולמצוא פה את מה שמדבר אליו, מה שעושה לו נעים. האג'נדה שלנו היא להגיע לכמה שיותר אנשים, אם זה קהל צעיר, מבוגר, זרמים שונים. לתת את המקום של ההנאה והבילוי לכולם. אנו נמצאים בתקופה שבה האיחוד והחיבור צריכים להיות נר לרגלנו, תוך דגש לראיית האחר בכל מישור בחיים, ובתרבות וביצירה בפרט".
המחאה הנוכחית כבר באה לידי ביטוי ביצירה?
"קודם כל, בעניין האומנותי אני לא מתערבת. יש את דליה שימקו, המנהלת האומנותית, והצוות האמנותי שלה. אבל מכיוון שהאומנים והיוצרים מגישים את ההצעות לוועדת הפסטיבל כשבעה חודשים מראש, אז אין עדיין משהו שעוסק במצב הנוכחי. אולי בשנה הבאה יהיה, זה תלוי ביוצרים. בפסטיבל הנוכחי אפשר למשל למצוא את ההצגה 'ירייה בוואדי', הסוקרת את משפטם של מנהיגי מחאת ואדי סאליב ובראשם, דוד בן הרוש, שהיוותה פרק מכריע במאבק החברתי בישראל".
דו־קיום
לפני כשנתיים, ב־11 במאי 2021, על רקע מבצע שומר החומות, פתחו מאות ערבים ישראלים, תושבי העיר עכו והסביבה, במחאות אלימות נגד אזרחים יהודים ושוטרים. במהלך המהומות, בין היתר, הוצתו ונבזזו עשרות עסקים וחנויות בעיר העתיקה. "עכו כבר החלימה מהמהומות, אנחנו נמצאים כיום במקום אחר", מציינת אוחיון. "מגיעים לעכו הרבה תיירים, מבקרים. על פי דירוג ענקית התיירות העולמית בוקינג, עכו היא היעד הישראלי עם חוויית האירוח הטובה ביותר.
העיר תוססת, מגיעים אליה מכל הארץ ומהעולם. בעקבות הלקחים של המהומות שאירעו לפני שנתיים, תוגברו אמצעי הביטחון, הוספנו מצלמות, הוקמה תחנת משטרה נוספת לעיר העתיקה. זה מוסיף ביטחון אישי. אין ממה לחשוש, עכו היום תוססת, שוקקת חיים, ואנחנו מזמינים את כולם.
מה שקרה כאב, זה היה פצע מאוד קשה, אבל היום כולנו - יהודים וערבים - חיים ביחד והכל בסדר. יש לנו פה גם את המרכז לתיאטרון עכו שמיום היווסדו עובדים בו יהודים וערבים שהפכו למשפחה אחת. אני גרה בעכו מאז גיל 3. עכו זו עיר של קיום, לא דו־קיום. כולם חיים פה יחד".