"הדרך שמצאתי לבטא את הכאב וההלם שתפסו אותי היא בדרך של עשייה וישר ידעתי שכאן רובנו צריכים לעסוק בעשייה וביצירה - כך התעוררה לה התערוכה הצומחת מתוך הכאב, כל אחד בדרכו שלו, במה שיש לו בפנים, עם הכאב והקושי ועד לתקווה, כי מי אנחנו האנשים ללא תקווה", מספרת תמי זסלבסקי סלע, מנהלת תרבות בדיור מוגן אחוזת פולג.
"ברעיון שיתפתי את מדריכות ומדריכי האומנויות לסוגיהם שבלי להסס חיבקו את הרעיון והעבודות התחילו לזרום הן מהחוגים והן מהבתים הפרטיים. אני יותר מגאה לראות את העשייה המבורכת של הקהילה שלנו ליצור ולהרים יחדיו את התערוכה – זו עוד נקודה לזכותנו שאנחנו מצליחים לייצר כאן קהילה של ביחד", אמרה.