"מה עושות האיילות בלילות?": אנה בניאל מביימת בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא

מלחמה בארץ ובתווך גלגלי התרבות חזרו לנוע ככל האפשר, כולל פסטיבל תיאטרון קצר ה-25, שייפתח בצוותא בחמישי הקרוב עם 22 מחזות קצרים, ביניהן "מה עושות האיילות בלילות?", מאת רן אפלברג ובבימויה של אנה בניאל

יעקב בר-און צילום: ללא
אנה בניאל, במאית ההצגה "מה עושות האיילות בלילות?"
אנה בניאל, במאית ההצגה "מה עושות האיילות בלילות?" | צילום: מתן פרמינגר

מלחמה בדרום, אש ותמרות עשן בצפון - ובתווך גלגלי התרבות חזרו לנוע ככל האפשר, כולל פסטיבל תיאטרון קצר ה-25, שייפתח בצוותא בחמישי הקרוב בניהולן האמנותי של הבמאיות תמר קינן ונועה שכטר עם 22 מחזות קצרים, כמובן, בבכורה עולמית. אחד מהם הוא "מה עושות האיילות בלילות?", מאת רן אפלברג ובבימויה של אנה בניאל.

"המחזה שלנו עוסק בנושא של רגשות-אשמה והעלילה מתרחשת בקליניקה של 'בליימלס', חברה שמציעה טיפול חדשני שבו ניתן למחוק רגשות-אשמה מזכרונות כואבים ולחיות טוב יותר", היא מעידה. "אל הקליניקה מגיע גדי (אור אבוטבול), צעיר רדוף סיוטים, שככל שהטיפול מצליח לו, עולה השאלה אם בכל זאת יש לאשמה תפקיד, כשאולי האנושות זקוקה לה. עם אור משחקות שירי גדני בתפקיד המטפלת שירה וקרן ברומר משחקת את לייזה, מנהלת החברה".

לבניאל זו הגיחה השנייה לפסטיבל תיאטרון קצר, לאחר שלפני ארבע שנים היא ביימה בו את הצגת "גידול ושמו בעז", מאת אורן דיקמן, שהפכה ללהיט בימתי בגרסה הארוכה שלה, בבימוי תמר קינן.

לדבריה "אבא שלי מעודד אותי בכל דבר שמסב לי אושר, כמובן גם בתיאטרון". כשאני מביא לאנה את דברי אביה - "אנה שונה ממני, תודה לאל והרבה יותר טובה ממני", משתחרר לה או אה חינני והיא אומרת: "הלוואי שיש משהו בדבריו ושאהיה ראויה למחמאות שלו".

במקביל להיותה במאית, בניאל היא גם משוררת מצליחה. "התיאטרון הוא שירה בעיניי", היא מעירה. "החיבור בין התחומים זה המקום שהכי מרגש אותי ואני מרגישה שיש לי מה לתת בו".

"כאן תמצא הבדל גדול בין אבא שלי לביני, כשאני לא בטוחה שאני בנויה למעברים כאלה ויותר טובה בלצרוך את הדברים המתוקים ללא סוכר שהוא מביא מהחברה שלו. מתוק לנו, אפשר להגיד".

תגיות:
תרבות
/
במה
/
מלחמת חרבות ברזל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף