נבחרת ישראל תשתתף זו השנה השנייה בפסטיבל האומנות הבינלאומי השנתי בדרום קוריאה. נושא הפסטיבל השנה הינו 'דו-קיום באמצעות אומנות'. 

הפסטיבל יחל בספטמבר 2024 וימשך כחודשיים. ישפטו בו כעשרים ואחת שופטים ממדינות ברחבי העולם ביניהן; ישראל, איראן, פקיסטן, איחוד האמירויות הערביות, צרפת, יפן, ארגנטינה, אינדונזיה, הפיליפינים, אוסטרליה, ספרד, איטליה, בנגלדש, קרואטיה, גרמניה, ארה"ב, פורטוגל, דרום אפריקה וקולומביה. 

יו"ר חבר השופטים לשנת 2024 היא הגב' היידי פולסי מנורבגיה. חבר השופטים מורכב מאמנים, היסטוריונים של אמנות, מנהלי מוזיאונים, צלמים ופסלים. השופטת שנבחרה לייצג את ישראל גם השנה הינה הגב' עדי לסרי מייסדת 'המוזיאון הוירטואלי העולמי'.

בשני באוקטובר 2023 נפתח פסטיבל האומנות הבינלאומי ה -9 בדרום קוריאה בו השתתפו כ- 350 אומנים מ- 56 מדינות והשמחה הייתה רבה  נבחרת ישראל גרפה פרסי הצטיינות והביאה כבוד רב למדינת ישראל.  מנהל המוזיאון HaegeumGang מר יו צ'און איוב ונשיאת חבר השופטים גלוריה גראו רואיז בחרו כ- 19 אמנים מרחבי העולם שהיוו את חבר השופטים הבינלאומי. 

הנציגה שנבחרה לייצג את ישראל בפאנל השופטים, לצד שופטים מפקיסטן, ספרד, קולומביה, ברזיל, גרמניה, צרפת ועוד, היא הגב' עדי לסרי - מייסדת 'המוזיאון הוירטואלי העולמי', אשר הובילה את צוות האמנים הישראלי וזכתה לשבחים רבים מהקונגרס הלאומי ולפרס הישג של ראש העיר על השתתפותה בתחרות DMZ לעיצוב מפת השלום דרך האמנות. בנוסף, היא קיבלה תעודת ציון לשבח מיו"ר הדירקטוריון Kim Haeyeon במכון לפיתוח עתידי של Geoge City.

עדי לסרי הקימה את 'המוזיאון הוירטואלי העולמי' בשנת 2018 לזכרה של ניצולת השואה גב' אלזה שושנה לנגר (1933-2018) ציירת מחיפה, במטרה לקדם אמנות ואמנים מרחבי העולם ולאפשר להם להיחשף ולהגיע לקהל הרחב. כיום יש במוזיאון למעלה מ-10,000 אמנים והוא צבר למעלה מ-21 מיליון צפיות ברחבי העולם.

בנאום שנשאה עדי באירוע, ציינה כי "פסטיבל האמנות הבינלאומי בקוריאה הוא פלטפורמה מדהימה, המשמשת דוגמה לעבודה משותפת בין מדינות, המבוססת על כבוד הדדי והבנה בין תרבויות שונות. על ידי הפקת תערוכות ואירועים אמנותיים אחרים, נוצר דיאלוג אודות נושאים חשובים כזכויות אדם, צדק חברתי, קיימות סביבתית, שלום ועוד".

עדי לסרי (צילום: מיכאל קזמי)
עדי לסרי (צילום: מיכאל קזמי)

בתחום הציור זכו : אריה למדן, סימו פאול ובן שלמה אורלי.

בתחום הפיסול זכתה: שבת יפה

בתחום הצילום זכו: לשם אמיר, ופרוינדליך אורי

בתחום הניו מדיה זכה: נוידורפר רמי

בבחירת האוצרים זכתה: ברק אנג'ל חנה

נבחרת האומנים הישראלית כללה את : גד אולמן (צייר), יהודית יחזקאלי גלילי (אומנות רב תחומית), פרופ' אמיר לשם (צלם), אורי פרוינדליך (צלם), ד"ר יפה שבת (פסלת), אריה למדן (צייר), אורלי בן שלמה (ציירת), סימו פול (צייר), רמי נוידורפר (AI), סברינה דה-ריטה (צלמת), נביל נאסר אלדין (צלם), רחל קליין אלעזרי (ציירת), ענת בן עזרא (ציירת), רבקה נמר (ציירת), ד"ר בני גרוס (צלם), אמיר גלעד (צלם), אליה לסרי (ציירת), חנה ברק אנגל (ציירת) ויעלה חודציזן (ציירת).

 ההרגשה הייתה נפלאה עד השביעי באוקטובר, שעצר את החגיגות והפך את המציאות על פניה. רק השבוע, לאחר ארבעה חודשים של המתנה לחזרת הטיסות והגעת חבילת הפרסים המיוחלת, זה סוף סוף קרה. חברי המשלחת נפגשו באוניברסיטת בר אילן לטקס חגיגי ומרגש לחלוקת התעודות והפרסים.

השמחה הייתה מהולה בעצב ויחד עם זאת עם תשוקה חזקה לקחת חלק בפסטיבל הבינלאומי העשירי שיערך בספטמבר 2024, הפעם נושא התערוכה "דו קיום" נושא שכל כך קרוב אלינו ויחד עם זאת רחוק מרחק שנות אור. 

 מתוך נאומה של עדי בפסטיבל הבינלאומי התשיעי שנערך אשתקד: "האומנות היא שפה בינלאומית שבכוחה לחצות גבולות ולחבר בין אנשים מתרבויות ורקעים שונים.

"פסטיבל האומנות הבינלאומי בקוריאה מהווה פלטפורמה מדהימה, המשמשת דוגמה לעבודה משותפת בין מדינות, המבוססת על כבוד הדדי והבנה בין תרבויות שונות. וכן, בסיס חזק לפעילויות יצירתיות ופרויקטים משותפים בין מדינות העולם. מטרתו להביא לשיתוף פעולה בינלאומי לקידום חינוך לשלום והעלאת המודעות לנושאים חברתיים חשובים על ידי דיאלוג משותף. על ידי הפקת תערוכות, ואירועים אמנותיים אחרים, נוצר דיאלוג אודות נושאים חשובים כזכויות אדם, צדק חברתי, קיימות סביבתית, שלום ועוד. 

"בכדי לרתום באופן מלא את כוחה של האמנות לשינוי החברתי, עלינו להכיר גם בצורך שיש בהשקעה ותמיכה מתמשכים, מתן גישה למימון, משאבים והכשרה לאמנים ומוסדות תרבות, ויצירת מדיניות המקדמת גישה פתוחה לאמנויות לכלל האוכלוסיה. כך נוכל להבטיח שהאמנויות יהוו כוח רב עוצמה לשינוי חיובי ושיתוף פעולה גלובלי וימשיכו לעורר בנו השראה ,יופי, ויצירתיות. על ידי עבודה משותפת ואימוץ כוחה של האמנות, עם דגש על דיאלוג, הכלה וכיבוד זכויות אדם, נוכל לספק מסגרת טובה לשלום. אנו ניצור סביבה מתאימה יותר לפיתוח וצמיחה ונפחית אלימות וסכסוך. כך נוביל לרווחה כלכלית וחברתית ונפחית פערים בין קבוצות שונות בחברה".