סבה של דפנה אנג'ל היה פרטיזן. היא לא זכתה להכירו, אבל הסיפורים עליו ליוו את המשפחה למרות שלא זכה לעלות לארץ ישראל. סיפור שואה שהתחיל כשהנאצים נכנסו לעיירה של סבא שלה ביגוסלביה, חלקם הצליחו לברוח ליער והצטרפו לפרטיזנים. אבל רובם נהרגו על ידי כוחות גרמניים. מקום קבורתו לא נודע עד היום והוא השאיר אחריו אישה ושני ילדים קטנים (3,6).
כבר 20 שנה שדפנה כותבת הצגות ילדים בנושאים בוערים, ביחד עם תיאטרון השעה הישראלי, כתבה הפעם את ההצגה "אירנה סנדלר" , אחרי שצפתה באין ספור סרטי שואה ודוקו. מקורות ההשראה שלה להצגה היו סבה, אביה וסבתה שלה. הדמות אירנה סנדלר, מאד הרשימה אותה. היא הייתה לא יהודייה ולמרות זאת סיכנה את עצמה ועזרה לאנשים, "כולם מדברים על שינדלר שהציל 1000 יהודים והוא נהיה מאד פופולארי אחרי ששפילברג עשה עליו סרט, אירנה סנדלר הצילה 2500 ילדים ואף אחד לא הכיר אותה. כי היא הייתה אישה, פולניה, מאחורי מסך הברזל שכבר לא הייתה אינפורמציה שהגיעה ממזרח אירופה, אז לא ידעו עליה כלום", מספרת דפנה.
"בסופו של דבר, היא ניצלה. המחתרת הצילה אותה מההוצאה להורג. ודפנה בחרה לכתוב עליה הצגת ילדים , היה לה חשוב להנגיש לילדי ישראל את הסיפור הזה. ההצגה רצה בכל רחבי הארץ, הילדים מרגישים את העוצמה של הבחירה של הגיבורה, הם רואים איך היא הצילה את הילדים, הם חווים את זה, הם רואים את הסכנה, הם מתחברים לנחמה, הילדים בארץ ישראל רואים סיפור של מישהי שהצילה ילדים בגילם שהיא לא יהודייה.. ובעצם בזכותה, יש פה המשך דורות.. זו התקומה".
גם המוסר השכל של ההצגה הוא חזק לא פחות " אם יש משהו שהוא מאוד חשוב לך, אל תשתוק. כי בסופו של דבר כל בנאדם, למרות שהוא לא יודע ולא התכוון, יכול לתרום משהו בראי ההיסטוריה, לעשות דברים גדולים בלי פרסים, בלי לקבל על זה פרס, מתוך נתינה שלא על מנת לקבל פרסים".