במחזה, זוג מכובד נתקל באנה ברגר, בחורה צעירה יושבת בבר, כשהיא מזכירה להם באופן מושלם וזהה להחריד את ויויאן, ביתם שמתה. כשהם מגלים לפתע כי במופע המחווה שהם מעלים לזכרה השחקנית שמגלמת את ויויאן נעדרת, הם מיד צדים את אנה, הליהוק המושלם שניצב לפניהם. אך מהר מאוד לאחר שאנה נתנה את הסכמתה ועטתה על גופה את שמלתה של ויויאן, היא חוזרת ומתגלגלת בזמן ונהפכת להיות ויויאן האמיתית, שמואשמת ברצח אחותה הקטנה ובביצוע מעשים מגונים באחיה אדוארד.
יצאתי מההצגה הזאת עם תחושה של חוסר מובנות, של צופן לא מפוענח, עם בלבול קל בין הדמויות והחלפת זהויות שהייתי צריכה להשלים עם עצמי, אך הדבר לא גרע מהתוצאה ומהתחושה הסופית הכללית בהרבה. גם אם לא תצלחו במשימה של זיהויה של ויויאן המקורית והאמיתית, תוכלו ליהנות מיצירה ישראלית חדשה ומרעננת במקוריותה, עם לבוש פרובוקטיבי ושמרני בו זמנית, עם תום וגסות כמעט בלתי מובחנים וכישרון מתפרץ של מרבית מהשחקנים. הכאוס והבלאגן שמתרחש על הבמה של "הבימה 4" עם הקאסט הצעיר והנמרץ הזה כאילו מכנס בתוכו את כל האפשרויות הקיימות שיכולות להעלות במוחנו תחת ערבוביה אחת. וזהו אולי כל סוד הקסם הבלתי מוסבר של ההפקה הזאת שמנצחת כל היגיון אפשרי.