ההצגה "קיצור תהליכים" שמועלה בימים אלו בבמה הצנועה והאינטימית של "הבימה 4" לסדרה קצרצרה בת ארבע הצגות בלבד, חושפת דיוקן מואר וייחודי של הפחדים והיצרים הקמאיים וההיוליים של כל בן אנוש. התקפי זעם, חרדות, חוסר תקשורת ואפילו פחד מרובוטים מוצגים כולם על במה אחת ונתונים לידו המטפלת, המרחמת וגם המתוסבכת והלא קשובה בעליל של הפסיכולוג ראובן קליין, שעם הזמן נראה שהוא זקוק לטיפול ולישועה הגדולים ביותר הוא בעצמו.
המציאות של שלוש המטופלים יחד עם עולמו הפנימי של ד"ר קליין מתערבבת חיש מהר עד שקשה להבחין בינה לבין ערימת הבדיות שאלו ממציאים לעצמם. כשד"ר קליין מאובחן באי הזרמת דם ורידית במוחו שגורמת לו לשכחה, הוא מתבלבל בין הפציינטים ומאבד את זהותו האישית, מה שמעלים עד אי קיום את גבולות המטפל-מטופל ומפשיט את המעטה המקצועי המוסמך שהוא מולבש בו.
לא רק שהמטופל הופך למטפל וההפך, אלא שהכל בהצגה הזו מהרגע הראשון מתהלך על חבל דק ושברירי, שלעיתים הוא נקרע ומביא לכאוס רציני, אך לעיתים ניצל ברגע האחרון באמצעות מטופלת שלומדת לפרוק את רגעי הזעם שלה בצעקה לתוך דלי, להגיד "בוקר טוב" לשכנה שבוהה בה ממרפסת ביתה, ולגנוז ולפסול בגידה שנרקמת בחדר מדרגות על רקע פינוי תכוף, מגוחך ומוגזם של שקיות זבל.