״אני סטנדאפיסט מעל 15 שנה, ומצאתי את עצמי מופיע על הבמות הגדולות עם אנשים כמו שחר חסון, שלום אסייג, קובי מימון, ליטל שוורץ ועוד טובים וגדולים אחרים", סיפר בפתח הראיון. "אבל בשלב מסוים החלטתי שאני צריך עוד מקצוע בשביל להתפרנס והלכתי ללמוד הדרכת טיולים. משנת 2010 אני מדריך טיולים לתיירים נכנסים לישראל. בשבעה באוקטובר הכל נקטע ומצאתי עצמי מבחינת עבודה כמו בתקופת הקורונה״.
״אני משלב את הסטנדאפ גם בטיולים. התיירים לא מגיעים לשמוע איזו הרצאה מעייפת, אני משלב את ההומור שלי כחלק מהחוויה הזו. לפתע בפרוץ המלחמה ההומור עזר לי ולרבים אחרים, אלפים של אנשים. הקמתי חמ״ל של סטנדאפיסטים, ובמקרה פנתה אליי ידידה טובה שעובדת במלון בתל אביב ואמרה לי ׳תקשיב יש פה חבר׳ה משדרות שבורים שחזו במראות טראומטיים – חייבים להעלות להם את מצב הרוח׳. היא דיברה איתי חמישה ימים אחרי הטבח, אני עצמי לא ידעתי איך לאסוף את עצמי. אבל הבנתי ממנה שהם אלה שביקשו ורוצים את זה. וברגע שהבנתי שזה הגיע מהם הרמתי את הכפפה – הרמתי טלפונים, ורוב הסטנדאפיסטים נרתמו. הייתי בקשר עם עיריית תל אביב, שדרות, קרית שמונה. הקמתי חמ״ל של איש אחד, ובכל ערב היינו יוצאים לשמח את האחים והאחיות שלנו ברחבי הארץ״.
"גם היו לי שתי אבידות קרובות במשפחה תוך 10 ימים. אחד מהם חייל שנפל בצפון הרצועה, בשג׳אעייה. הרמתי את עצמי באותם ימים קשים והלכתי עם חבריי לשמח את המפונים. היה קשה אבל עמדתי בזה", שיתף.
"התקשרה אליי אמא של חייל שנפצע בעזה וביקשה שאגיע להצחיק אותו בחדר שלו בבית החולים", נזכר חאיו. "ארגנתי כמה חברים והלכנו להופיע רק לו, זה היה אירוע מאוד מרגש".