אם מנסים להרכיב את סיפור חייה של כוכבת הילדים הטרייה ענבלי בא לי, מגיעים בקלות ל־30,000 חלקים. היא נולדה בירושלים. אמה חלתה בסרטן ונפטרה כשענבל הייתה בת 8. אביה, בונדי לוי, שחקן ומנהל התוכניות האגדי של רדיו ירושלים. כביכול, עם אבא שמרושת היטב בעולם התקשורת, היא הייתה אמורה להיקלט בקלות בתעשיית הבידור. אבל.

כשהתגייסה לצבא הרגישה שזה הצ'אנס לשחרר את חיידק הבמה. היא אומנם הייתה רלש"ית של כל מיני לשכות, אבל במהלך רוב שירותה מצאה עצמה על במות, כשמשקלה טרם היה עבורה מחסום. כשהשתחררה עבדה כמלצרית מזמרת, ובהמשך צוותה לצוות בידור של מלון אילתי. כשמנכ"ל המלון אמר לה "אם היית רזה, היית אוכלת פה את כולם", הבינה שהיא בבעיה.

מרגע זה ואילך נכנסה לסחרחורת של דיאטות וצלילה בדימוי העצמי ובביטחון העצמי. היא ויתרה על הבמה ונישאה בגיל 22. בגיל 23 כבר הביאה את בנה הבכור, ויתרה על החלום, קברה את החיידק והחלה לעבוד במשרד לשמאות המתמחה במוות ופציעות. בכל שנה בחנוכה, כשהייתה לוקחת את ילדיה לפסטיגל, הייתה עוצמת את העיניים ומדמיינת שהיא על הבמה. כך חלפו עוד שש שנים. ענבל ילדה בן נוסף, והמצב הכלכלי בבית הורע לתפארת. מאותו רגע הבינה שמעתה ואילך הכל חייב להשתנות. 

המטרה הראשונה שהציבה לעצמה הייתה להפחית ממשקלה העודף תוך חצי שנה, מה שהביא אותה אל גבול האנורקסיה. איכשהו חזרה לעצמה והכי חשוב, למדה לאהוב את עצמה.

"ענבלי בא לי" (במרכז), במחזמר. צילום: אילן בשור, יח"צ

המטרה השנייה הייתה לחזור, ויהי מה, לבמות. היא התפטרה מעבודתה במשרד השמאות, כתבה הצגת ילדים על קבלת השונה והחלה להופיע לבד עם ההצגה. אבא בונדי, שהבין שאין מצב יותר לנצח את חיידק הבמה שתקף את בתו, הפגיש אותה עם אסי סתיו, הבעלים של חברת ההפקות בים בם בום, שהפכה את היוצרות. היא התקבלה להיות שחקנית הבית - לא לפני שעברה אודישן – חרשה את הארץ, למדה להופיע מול ילד אחד וגם מול 400 ילדים. בפעם הראשונה מזה הרבה שנים, הרגישה מאושרת כמי שמצאה את מקומה בעולם.

המטרה השלישית הייתה לטפל בזוגיות, ובסופו של דבר היא התגרשה. אחרי שנתיים באה לבעל הבית של בום בום הפקות, ואמרה לו שהגיע הזמן שתהיה לה דמות והצגה משלה. והוא הסכים.

מה גורם לך לחשוב שתצליחי לזכות בנתח מעולם הילדים הרווי בים של כוכבים?

"אכן מדובר בעולם, וככזה, רצוי שיהיה עשיר ורווי כדי שהילדים וההורים יוכלו להתחבר באופן מלא לתכנים ולדמויות. את הנתח שלי כבר קיבלתי בכבוד. יש לי סדרה יומית בערוץ ניק ג'וניור המשודרת פעמיים ביום. יש לי מופע גדול שרץ בכל הארץ כבר שלוש שנים עם למעלה מ־300 הצגות. אני מגלמת תפקיד ראשי ב'ספר הג'ונגל - המחזמר', ובחנוכה האחרון הגשמתי חלום כשביליתי על במות גדולות בהצגה 'הדינוזאורים מסע בממלכת היורה' עם זאב רווח, גאיה שליטא־כץ, רוי בוי ועוד. שיחקתי גם בסרט הילדים 'גויאבות', ואני בטוחה שעוד נכונות לי הפתעות רבות".

מה יש לך למכור שאין ליובל המבולבל ומיכל הקטנה?

"אם היית שואלת מה דומה בינינו היה יותר קל לענות, כי כל אחד שונה ומיוחד, ועל המהות הזו מושתתת הדמות של ענבלי. התכנים שלי מאוד מדויקים. הם מושתתים על יצירתיות פורצת גבולות, כבוד, סבלנות וסובלנות בצורה לא דידקטית, אך גם לא מתיילדת. אצלי הקריצות להורים הן חלק בלתי נפרד מהתוכן. כשילד מגיע אלי להצגה או צופה בסדרה שלי, צוחק ומאושר - זה מושלם. אחת התמורות הגדולות שלי בתוך כל זה היא לראות את ההורה צוחק מהקריצה שהופנתה אליו".

כיאה לילדת פאזלים, עובדת בא לי כרגע על ליין של פאזלים ומשחקים חינוכיים לילדים. ועוד קטנה על בא לי, למקרה שלא הספיק לכם: היא גם דולה מאומנת, שבמו ידיה מיילדת את קהל העתיד. 

"ספר הג'ונגל - המחזמר", 18.4, שני, 17:30, היכל התרבות, אשקלון.