מי שחולם על קריירה של סטנדאפיסט, שלא יתפלא אם החיים יחטיפו לו מדי פעם כאפות. גם נגה ד'אנג'לי לא תשכח בחיים את הופעתה הראשונה. "זו הייתה הופעת הרצה עם כמה מתחילים בתחום", היא משחזרת. "הכנתי מראש את הקטעים והייתי בטוחה שיהיה מגניב, אבל הרגשתי שאני לא בתקשורת עם הקהל. הרגשתי מנותקת. זו הייתה חוויה ממש מוזרה".



לפחות הם צחקו?


"צחקו, אבל היה קצת מוזר ומביך כזה. ואני על הבמה חושבת 'פאק, רגע, זה לא מה שהתכוונתי'. אחרי הפעם הראשונה קלטתי גם כמה עבודת מחקר יש לי, כדי להבין מה זה אומר לעלות על הבמה ולהצחיק".



את פירות עבודתה הקשה מתחילה ד'אנג'לי לקטוף: יש לה פינה קבועה ב"נוסבאום וגולדשטיין" (ערוץ 10), פינה בתוכנית הרדיו הפופולרית של טל ברמן ואביעד קיסוס ב-"eco 99 fm", היא משתתפת בסדרת מערכונים בקומדי סנטרל, יש לה חלק במופע האלתור הנשי "בוא'נה" ובמופע של קבוצת הסטנדאפיסטיות "נשי ותיהני". "כן, ההרגשה היא שדברים מתחילים לקרות", היא אומרת בהתרגשות, "ועדיין, אני רוצה הכי גדול, הכי ענק".



ד'אנג'לי, שקיבלה את שם משפחתה המסקרן מאביה האיטלקי, בת 33. במקור מחיפה, מתגוררת כיום בתל אביב, נשואה ואמא לאמיתי בן השנתיים. עכשיו יוצאת ד'אנג'לי במופע סטנד אפ חדש שעוסק, לדבריה, "בפער בין מה שהבטיחו לי לחיים האמיתיים. מצד אחד יש לי גומה על הפנים, ומצד שני יש טחור של אחרי הלידה, וזה המתח ביניהם. אני לא חוסכת בדיבורים על ההארד קור של החיים, על העולב. על המקומות הכי נמוכים והמחשבות הכי רדודות והכי קשות שלא מדברים עליהן".



שלא לדבר על הפער בין גברים לנשים.


"שכשהם קמים בבוקר, איבר המין מצדיע לכבודם, וכשאנחנו קמות בבוקר, איבר המין שלנו דומם. זה כל ההבדל. ומה אומרים על גבר שיוצא בלילה להופיע? שהוא מפרנס את המשפחה שלו וכל הכבוד לו. אבל כשאישה יוצאת בלילה להופעות, אז שוב פעם היא והתחביב המוזר שלה? עוד פעם הניסיונות להגשים את עצמה? יש בי בערה גדולה להגיד את הדברים האלה".





אפילו שיש לאחרונה הרבה יותר סטנדאפיסטיות נשים, מספרן עדיין קטן מאוד ממספר הגברים.
"יש משהו בסטנד־אפ שהוא מקצוע גברי. לעמוד על הבמה ולהגיד: יש לי מה לומר לכם, ואתם תהיו בשקט, תקשיבו לי וגם תצחקו ממני – זה לא משהו שטבוע בנשים. וזה בדיוק הפער שהייתי צריכה לגשר עליו, בין נגה המצחיקה, שבסופו של דבר היא בת וצריכה להיות יפה, חמודה וטובת לב, לבין מי שאני רוצה להיות. לקח לי זמן לנער את השכבות האלה, ולהגיד 'פאק! בא לי להוציא את המקומות שלי החוצה'".

את חברה בשתי קבוצות של סטנדאפיסטיות. יש שם ציפורניים שלופות? קנאה?
"לפני חמש שנים, כשהתחלתי לצאת בערב ולהופיע במועדונים, זה לא היה פשוט. הרגשתי שאני מגיעה לתוך עולם של גברים. כמעט לא היו נשים בעולם הזה, וזה משך אותי למטה. יש המון הומור מיזוגני. את עולה על הבמה כשלפניך עלו חמישה גברים שהשפילו עד עפר את המין הנשי, ברמה של כל הסטריאוטיפים ויותר גרוע מזה. ואז אני עולה, האישה הזו שצחקו עליה, והיא צריכה להצחיק ולהיות מגניבה. אז פתאום לנסוע להופעה באוטו עם חמש נשים גורם לך להרגיש בבית. זו תחושה כיפית, הכי אישה לאישה. כל החיים מחנכים אותנו לחשוב שאם תהיה עוד אישה במקום שלנו, זה יהיה או אני או היא, אבל להפך: כנשים, אנחנו מצליחות להוציא ביחד את העוצמה החוצה, ואף אחד לא מאיים עלינו. בטח לא הגברים, שחושבים שהם טובים יותר מאיתנו".

נגה ד'אנג'לי - מופע סטנד־אפ, 24.12, מועדון היוניקורן פרדס חנה־כרכור; 13.1, סינקופה בר, חיפה; 26.1, ביאליק 26, באר שבע