ענת אביעד שתפגשו היום באחת מהופעות הסטנדאפ שלה היא אישה שונה מפעם. הדיסוננס בין העצב לשמחה והרצון להביע את שניהם דחפו אותה לשחק ולהצחיק, כמו לראות ולחוות את הדברים מרחוק. השנים והתהפוכות החדות שעברה הותירו בה את רשמיהן, אבל היא בחרה לאזור אומץ ולשנות את מסלול חייה בשתי ידיה. היא עזבה קריירה כעובדת סוציאלית והתמסרה לחיידק הבמה שקינן בה שנים רבות, וכיום היא שחקנית ואומנית סטנדאפ מצליחה ומוערכת. אבל ההתחלה, כדרכן של התחלות, הייתה קשה ולא מבטיחה.
קצת לפני אמצע שנות ה־70 נולדה אביעד באור יהודה כבת למשפחה עיראקית לא שגרתית בכלל. “אמא הגיעה לתל אביב בעקבות אבי, והם גרו בבית הוריו", היא מספרת. "לכאורה לא דבר יוצא דופן, אלא שלא מדובר בסתם עוד זוג, שכן הוא הדוד שלה, אח של אמה, והיא אחייניתו הצעירה. שבע שנים מפרידות ביניהם. למעשה, אמי גרה לאחר נישואיה בבית חמותה, שהיא לא אחרת מאשר סבתה”.
“באחד הלילות, בעודי מאכילה עוד תינוק, ראיתי את יוסי אלפי מספר סיפורים בטלוויזיה", היא מספרת. "צפיתי בו וראיתי את עצמי. היום אני לא מבינה מאיפה היה לי אומץ, אבל צלצלתי ונסעתי למשרד שלו. בדיוק וממש במקרה יוסי אפשר לכמה אנשי במה להיפגש איתו לסיעור מוחות כדי ליצור מופע חדש. ביקשתי להצטרף. בטלפון הוא הסביר לי שאני חייבת שיהיה לי חומר כתוב. אבל אין לי, אמרתי. לא נורא, הוא השיב לי בחושיו המחודדים, בתוך כמה ימים יהיה לך. במשך ארבעה ימים שפכתי על הכתב את מה שיהיה השלד למופע הסטנדאפ שלי”.